נושא: מילים לועזיות

מילה להכיר

מה החלופה העברית לריקול?

החלופות העבריות שנקבעו למונח הלועזי ריקול (Recall)  הן לפי ההקשר: קְרִיאָה לְתִקּוּן, קְרִיאָה לְהַחְלָפָה או קְרִיאָה לַהֲשָׁבַת מוּצָר.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

עותמאני – כתיב והגייה

לשם התואר שבכותרת אפשר למצוא מגוון כתיבים בפרסומים העבריים. המלצתנו היא לכתוב אותו כך: עותמאני.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

קבינט או ועדת שרים

קבינט חברתי־כלכלי, קבינט הקורונה, קבינט מדיני־בטחוני – מה מקור המילה 'קבינט' ומה החלופה העברית?

המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

דרמתי או דרמטי

בשנת תשס"ד (2004) הגיעה להכרעה במליאת האקדמיה השאלה אם לכתוב את שמות התואר הלועזיים דוגמת השם שבכותרת בת' או בט'. בסוף הדיון התקבלה ההחלטה: דרמטי, סכמטי וכדומה – בט'.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

כ"ף ופ"א כפופות בסופי מילים

בדורות האחרונים החל המנהג לכתוב כ"ף ופ"א לא סופיות בסוף המילה בראשי תיבות הגויים ובמילים ושמות לועזיים כאשר הגיים אלו נֶהֱגים כּ, פּ (דגושים).
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

בגדכפ"ת במילים לועזיות ובשמות זרים

"בְּבַנק" או "בְּבַּנק"? "לְפָּריז" או "לְפָרִיז"?  דרך המלך היא לשמר את ההגייה של העיצורים בּ פּ במילים ובשמות אלו, אך הרוצה לרפותן הרשות בידו.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

הדיוט ואידיוט

הדמיון בין שתי המילים הדיוט ואידיוט איננו מקרי – שתיהן התגלגלו אל העברית ממילה יוונית אחת: idiotes. משמעות המילה ביוונית היא 'אדם פשוט', 'שאיננו מומחה', 'שאינו איש ציבור'.
המשך קריאה >>

מאמרים

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

מאמר קצר ומרתק על שאילה ישירה ושאילה עקיפה של מילים מלשונות זרות.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

מילים שאולות בעברית

העברית, כרוב השפות האנושיות, נמצאת כל העת במגע עם שפות אחרות ומושפעת מהן במגוון דרכים – כאן תמצאו דוגמאות למילים שאולות מלשונות העולם.
המשך קריאה >>

מאמרים

לשונות במגע

במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה במערכת ההגאים, באוצר המילים וביחסי משמעות בין מילים ומבנים תחביריים.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

וי"ו ובי"ת בתעתיק מלועזית ובמילים לועזיות

נשאלנו מתי כותבים וי"ו ומתי כותבים בי"ת במילים לועזיות.
השאלה נוגעת לשני הגיים קרובים: v ו־w.
המשך קריאה >>

חידון מה הכתיב המומלץ – פתרונות

מאמרים

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

במאמר נסקרים העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה – מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה, ומסופר על חידושים דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 53

הודעות לעיתונות

מי צריך מונחים בעברית? (סיוון תשע"ה, יוני 2015)

מאמרים

על העברית בלשון השידור

במאמר מסופר על האתגרים שהמציאות החדשה מציבה ליועצי הלשון, על העקרונות שעליהם נוהגים להקפיד במיוחד ואיך חידושי הלשון והדקדוק משתלבים בלשון השידור.
המשך קריאה >>

מאמרים

שתי גישות לחידושי לשון

במאמר מתוארות דרכי חידוש של מילים המשנות את פני העברית: יצירה של שורשים חדשים על ידי תוספת תחיליות, התפשטות משקל פָּעִיל ובניין שִׁפְעֵל, וחדירתן של מילים לועזיות.
המשך קריאה >>

הגייה

מְכַּכֵב או מְכַכֵּב? – הגיית ב', כ' ופ' בפעלים גזורי שם

מצד הדקדוק ההגייה התקנית היא מְכַכֵּב – הכ' הראשונה רפה (כמו מְכַוֵּן, מְכַפֵּר) והשנייה דגושה בדגש חזק (כמו מְסַכֵּם, מְעַכֵּל).
המשך קריאה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

חוזרים לבית הספר בעברית: מבחר סרטונים

.

ניקודן של מילים לועזיות בלשוננו

א. כל תנועת i נכתבת בחיריק מלא גם בניקוד. למשל: צִילִינְדְּרִי, הִידְרוֹדִינָמִי, הִיסְטוֹרְיָה, טִיפּוּס, סִינְתֵּטִי.

ב. כל תנועת o נכתבת בווי"ו חלומה. למשל: קוֹאוֹרְדִּינַצְיָה, אוֹבְּיֶקְטִיבִי, גֵּאוֹלוֹגְיָה, אוֹפְּטִימָלִי.

ג. כל תנועת u נכתבת בווי"ו שרוקה. למשל: מוֹלֵקוּלָה, מוּלְטִי־, טוּרְבִּינָה, פוּנְקְצִיָּה.

ד. תנועת a בהברה פתוחה מנוקדת בקמץ (קָטָלוֹג, מָתֵמָטִיקָה); בהברה סגורה לא־סופית – בפתח (פַנְטַסְטִי, קְוַנְטִים); בהברה סגורה בסוף מילה – בקמץ (אַטְלָס, בָּלָגָן), אבל בהברה סגורה כפליים או המסתיימת בפ"א או בי"ת דגושות – בפתח (בַּנְק, אַפּ, טַאבּ).[1]
הערה: כל אל"ף הנכתבת בכתיב המלא לציון התנועה a תיכתב גם בכתיב המנוקד, למשל פַּארְק, סוֹצְיָאלִי.

ה. התנועה שמקורה ב־eu נכתבת בצירי מלא. למשל: אֵיקָלִיפְּטוּס, רֵימָטִיזְם, נֵירוֹלוֹגְיָה, נֵיטְרָלִי.

ו. תנועת e מנוקדת לפי סוג ההברה: בהברה פתוחה – בצירי (טֵלֵפוֹן, טֵנִיס), אבל בסוף מילה ־ֶה (קָפֶה, תֶּה); בהברה סגורה בראש מילה ובאמצע מילה – בסגול (אֶמְבַּרְגּוֹ, לֶיְזֶר, סִימֶטְרִי, קוֹנְצֶרְטִים, זֶבְּרָה); בהברה סגורה בסוף מילה – בצירי (טְרַפֵּז), אבל אם ההגייה הרווחת מלעילית – בסגול (סוֹלֶר, מֵטֶר); בהברה סגורה כפליים בסוף מילה – בצירי (קוֹנְצֵרְט, דּוּפְּלֵקְס).

ז. בדרך כלל אין מציינים הכפלה במילים לועזיות. אבל אם המנקד רואה בכך צורך, הוא יכול לציין את ההכפלה בדגש חזק (ולא באות כפולה).[2]

ח. (1) דגש קל: האותיות גד"ת באות דגושות (בדגש קל) או רפויות על פי כללי העברית.  עם זאת לא יבוא דגש קל באותיות גד"ת בבואן בסוף המילה לאחר שווא נח, למשל: דִּיוִידֵנְד, כִּירוּרְג, אַפַּרְטְהַיְד.
באות ג' [ğ] לא יסומן דגש קל, למשל: ג'וּנְגֶּל.

(2) דגש חזק: לאחר אותיות מש"ה מסומן דגש חזק באות הראשונה של מילים לועזיות כבמילים עבריות, למעט בפ"א רפה ובכ"ף רפה, לדוגמה הַגּ'וּנְגֶּל, הַזָּ'קֵט, הַצִּ'יטָה, אבל הַפַנְטַזְיָה, הַכְרוֹנִי (לצד הַכְּרוֹנִי).

ט. מסמנים שווא במילים לועזיות. אין מסמנים בהן שווא בסוף המילה גם אם קודם לו שווא אחר (קוּרְס, סֵקְס).
כל שווא במילים לועזיות הוא שווא נח. אין משתמשים בחטפים.
התנועות במילים לועזיות אינן משתנות לשווא בנטייה. למשל: סָלָט סָלַט־ סָלָטִים סָלָטֵי־, בָּלוֹן בָּלוֹנִים, דּוֹלָר דּוֹלָרִים דּוֹלָרֵי־, טֵלֵפוֹן טֵלֵפוֹנִים.

תנו דעתכם: מילים שנשאלו לעברית בתקופות קדומות (בעיקר בספרות חז"ל) ואפשר להכילן בתבנית עברית (=שורש ומשקל) ייכתבו וינוקדו בהתאם לעברית, כגון פֻּנְדָּה, הִמְנוֹן, וחלים עליהן כללי נטיית השם, כגון סַפְסָל ספסְלי־.
במילים מובהקות בלועזיותן שאין אפשרות לדוחקן במשקל עברי רגיל, כל תנועות o ו־u ייכתבו וינוקדו בחולם ובשורוק – כדרך המילים הלועזיות. למשל: פְּרוֹזְדּוֹר, אַפּוֹטְרוֹפּוּס.

[1] הערת המזכירות המדעית: על כתיב אל"ף לציון תנועת a יפה הכלל שנקבע בכללי התעתיק מלועזית לעברית: תנועת a אפשר לציינה ב־א במקום שהיעדרה עלול לגרום שיבוש בקריאה, וראוי לכותבה בשמות קצרים בני שתיים־שלוש אותיות (בלי האל"ף). בשמות הקצרים היא נכתבת גם בכתיב מנוקד.
[2] על דגש ביו"ד במילים לועזיות ראו ניקוד בסביבת יו"ד במילים לועזיות.

 

מילים מתגלגלות

קהילה וקהילייה

קהילה היא מילה תנ"כית ששימשה גם בספרות חז"ל וגם בעברית שלאחריה, ואילו קהילייה היא מילה מחודשת שנקבעה במשמעות אחת בלבד.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

ט' ות' במילים לועזיות

את ההצעה לכתוב באופן שיטתי טי"ת תמורת t ותי"ו תמורת th העלה יוסף קלוזנר כמה פעמים בכתביו – הבחנה שיטתית זו התקבלה בעברית החדשה, ובדרך זו הלכו גם מילוני ועד הלשון והאקדמיה ושאר המילונים העבריים.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

טקט בעברית

בעבר דנו כמה פעמים באפשרות לקבוע חלופה עברית למילה טקט. בדיונים אף עלו כמה הצעות, ובהן אֹדֶב, עֹדֶן, עֲדָנוּת, מְעֻדָּנוּת, רַגְשׁוּת, רְסִינוּת. אך אף אחת מן ההצעות לא זכתה לתמיכה מלאה, ולכן הועדף להימנע מקביעת חלופה עברית.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

שם תואר מן המילה פקולטה

עדיף לגזור שם תואר מן המילה פקולטה בצורתה בעברית – את זאת אפשר לעשות בכמה דרכים. הצורה הנראית לנו ביותר היא פקולטאי, כגון ועדה פקולטאית.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

פרוטוקול ופרטי־כל

בעבר היו שביקשו לשוות למילה פרוטוקול צורה עברית: "פְּרָטֵי כֹּל". המונח המעוברת הזה לא התקבל בסופו של דבר בלשון התקנית, ולכן בְּמקום שאין חלופה עברית תקנית מתאימה יש לכתוב פרוטוקול.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

ביולוגיה בעברית

איך אומרים מוטציה ומיקרואורגניזם בעברית? מהם מַעֲצָב, קולטן, צוותאות ואַקְטָר? ואיך קוראים בעברית ללבורנט – מי שעובד במעבדה ומתעסק בכל אלו? על ביולוגיה בעברית.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

רפרנט בעברית

השימוש במונח 'רפרנט' רחב מאוד וכולל עניינים רחוקים למדי זה מזה. לפיכך הוחלט שלא לחדש מילה מיוחדת לרפרנט, אלא להמליץ על שימוש באחת מן המילים העבריות הקיימות על פי ההקשר.
המשך קריאה >>

מאמרים

מינוח מקצועי – מהותו ותרגומו

על ייחודו של המינוח המקצועי לעומת כלל המילים בשפה
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

עושים עסקים בעברית

כיצד נקראת חנות שפתוחה 24 שעות ביממה? מהו שמו העברי של הברקוד? איך אומרים "דד־ליין" בעברית? על המונחים מידוד, מועד אחרון, קוד קווים, חנות יממית ומרכולית.
המשך קריאה >>

מאמרים

המילה עיצומים כחלופה לסנקציות

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה

טקס או טכס?

כיצד נכון לכתוב – טקס או טכס? אנחנו ממליצים על הכתיב טקס בקו"ף.
המשך קריאה >>

המכנה המשותף

בנתיבי התחבורה

מהם מֶחְבָּר ומִפְרָד, איך אומרים GPS בעברית, מהו מַזהר, ומה החלופה לקילומטרז'? על כמה מונחים ממונחי התחבורה.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

מיקור חוץ

"מיקור חוץ" הוא תרגום שאילה מן outsourcing: הרכיב out = חוץ; הרכיב source = מָקוֹר. מן source יצרה האנגלית שם פעולה בסיומת ing והתקבל sourcing. בעקבות זאת גזרו בעברית מן המילה מָקוֹר (ששורשה קו"ר) את שם הפעולה "מיקור".
המשך קריאה >>

מאמרים

הַלָּעוֹזוֹת החדשים

אילו מילים לועזיות יש להחליף במילים עבריות?
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

פרגון

לא נקבעה חלופה רשמית ל'פרגון'. במקום 'לפרגן' אפשר לנקוט חלופות עבריות, כגון 'לראות בעין טובה' (לעומת 'לראות בעין צרה'), 'לדרוש בטובתו של…', 'לאהוד', 'לקבל באהדה', 'לשמוח ב' (הצלחה או הישג של אדם) וכדומה.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

מינגלינג בעברית

האקדמיה ללשון העברית דנה במילה "מינגלינג" והחליטה שלא לקבוע לה חלופה רשמית. חבריה סברו שמדובר במילת אופנה, וטענו שלעברית יש דרכים משלה להביע את המושג.
המשך קריאה >>

מאמרים

קִוְנוּט, קִוְנֵט, מְקֻוְנָט: גזירת שורש מן קְוַנְט

מובא כאן דיון במליאת האקדמיה לזכר המשורר אבנר טריניין שהיה גם פרופסור לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית בירושלים.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

פרפקציוניסט בעברית

הרוצה לומר פרפקציוניסט בעברית מומלץ שינקוט צירוף כגון רודף שלמות, שואף לשלמות.
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

מהי המילה הארוכה בעברית

רוב הערכים המילוניים הארוכים בשפה העברית אינם ערכים עבריים מקוריים, אלא מילים שאולות, כגון אנדרלמוסיה (מילה יוונית שנשאלה לעברית בלשון חז"ל), אנציקלופדיה, גאומורפולוגיה, תרמואלקטרומוטורי, אינטרדיסציפלינריוּת.
המשך קריאה >>

מאמרים

מי צריך מינוח עברי

מה הצורך במונחים עבריים בעבר וכיום? מה הדרכים העומדות לרשות מחדשי המונחים? ושאלת השאלות: באיזו מידה המונחים מתקבלים ונקלטים?
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

כמה מילים יש בשפה העברית

מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית לרבות מילים שאולות עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף כ־30,000–35,000 צירופי מילים.
המשך קריאה >>

מילים לועזיות ותעתיק

מילים לועזיות – מתי להמיר בחלופות עבריות

שואלים אותנו לא פעם מדוע לא קבעה האקדמיה חלופות עבריות למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', 'אוטובוס' וכמובן 'אקדמיה'.
המשך קריאה >>

יחיד ורבים

עשרים שקל או עשרים שקלים?

עד המספר 10 שם העצם הנמנה בא בצורת הרבים, למשל 'שלושה שקלים' (ולא "שלושה שקל"). מהמספר 11 ומעלה אפשר לנקוט את שם העצם הן ביחיד הן ברבים, למשל: 'עשרים שקלים' או 'עשרים שקל'.
המשך קריאה >>

מה הצורה הנכונה

אירו או יורו?

אֵירוֹ (ולא יוּרוֹ) הוא שמו התקני של המטבע האירופי בישראל. ההחלטה התקבלה באקדמיה בעצה אחת עם בנק ישראל בשנת תשנ"ט (1999).
המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 22

מילים מן המילון למונחי בינה מלאכותית: אִפְרוּט, אִכְלוּל, אָפְיָן, הִדּוּד; על סיומת ־יה במילים לועזיות.

המשך קריאה >>

למד לשונך

למד לשונך 6

על המונחים טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית, תַּעֲשִׂיָּה עִלִּית, מִשָּׁק ומִנְשָׁק, דִּמּוּת, תַּדְמִית; על הכתיב המלא של המילים מִלָּה ומִלִּית ועל כתיבן של מילים דוגמת פִיזִיקָה ומוּזֵאוֹן.
המשך קריאה >>

.

א. ניקוד בסביבת יו"ד במילים לועזיות

1. שמות שמוצאם בלעז והמסתיימים בסיומת ־יה – האות שלפני היו"ד מנוקדת בשווא כאשר לפניה תנועה. למשל: דֵּמוֹקְרַטְיָה, בִּיּוֹלוֹגְיָה, הִיסְטוֹרְיָה, אָקָדֶמְיָה.
האות שלפני הסיומת מנוקדת בחיריק ויו"ד הסיומת דגושה כאשר לפניה אות בשווא. למשל: גֵּאוֹמֶטְרִיָּה, סִימֶטְרִיָּה, פוּנְקְצִיָּה, וכך גם זַמְבִּיָּה.

בכתיב מלא: דמוקרטיה, ביולוגיה וכיו"ב לעומת גאומטרייה, סימטרייה וכיו"ב.

אין דברים אלו אמורים במילים שבאה בהן תנועת a או e לפני הסיומת ־יה (כגון פַּפָּיָה), ואין צריך לומר תנועת o או u (כגון פָּרָנוֹיָה).

2. ניקוד בסביבת יו"ד באמצע מילה לועזית: האות שלפני היו"ד מנוקדת בחיריק והיו"ד דגושה כאשר קודמת להן אות בשווא, כגון אָקוֹרְדִּיּוֹן, קוֹנְוֶנְצִיּוֹנָלִי.

.

ב. כתיב והגייה של מילים ממוצא יווני

1. מילים ממוצא יווני שנתגלגלו לעברית מלשונות אירופה ונוהגים להגות בהן זי"ן ולא סמ"ך – נכתבות בזי"ן. למשל: פיזיקה, פיזיותרפיה, מוזאון.

2. מילים לועזיות שמקורן במילים יווניות בעלות האות היוונית χ נכתבות בעברית באות כ"ף, והיא מנוקדת בדגש או ברפה כפי הרגיל במבטא, כגון כּוֹלֶסְטֵרוֹל, אַרְכֵאוֹלוֹגְיָה.

הערות
א. הרוצה לנקד את הכ"ף לפי כללי הניקוד של העברית רשאי לעשות כן, כגון כִּימיה, בְּכִימיה.
ב. מילים לועזיות שיש בהן הרצף ks נכתבות בקו"ף כגון מקסימום, טקסט, אורתודוקסי.

3. הסיומת ־וס במילים שאולות מיוונית מנוקדת בהתאם להגייה הרווחת בשורוק, כגון אוֹקְיָנוּס, אַפּוֹטְרוֹפּוּס, קֻלְמוּס, בֻּלְמוּס. הניקוד בחולם – כמתועד בספרות חז"ל – אפשרי. הוא הדין למילה קוֹקוּס (לצד קוֹקוֹס).

.

ג. מילים לועזיות בסיומת ism-

שמות עצם מופשטים המסתיימים בלעזים האירופיים בסיומות -isme, -ism, -izm, -ismus, -ismo צורתם העברית ־ִיזְם. למשל: אִידֵאָלִיזְם, מָטֶרְיָאלִיזְם, סוֹצְיָאלִיזְם, רֵאָלִיזְם.

.

ג. יחיד או רבים בשם הנמנה

אחרי המספרים 2­­–10 השם הנמנה בא ברבים: 'שלושה אחוזים', 'חמישה שקלים', 'שבע אגורות'.
אחרי המספרים מ־11 ומעלה השם הנמנה יכול לבוא ביחיד או ברבים.

הערות
1. השימוש ביחיד רווח בשמות שרגילים למנותם, כגון 'שנים עשר אחוז', 'שבעים איש', 'שלושים שנה', 'מאתיים שקל' (לעומת 'עשרים חולצות', 'שלושת אלפים בניינים').

2. שמות לועזיים המציינים מידות ומשקלות יכולים לבוא בצורת היחיד גם לאחר המספרים 2­–10: 'שני מטר', 'שלושה קילוגרם', 'שבעה דונם', 'ארבעה דולר' (השוו: 'שלושה מיליון', 'שלושה מיליארד');[1]
אבל: 'שָלוש רגליים', 'ארבעה מִילִים' (מִיל – יחידת מרחק).

[1] ראו גם: א. נפרד ונסמך במספר המונה סעיף 5.

.

ד. שמות האותיות היווניות

1. שמות האותיות היווניות המסתיימים בתנועת a נכתבים באל"ף או בה"א, למשל: אלפא או אלפה, גמא או גמה, סיגמא או סיגמה.

2. האות היוונית Λ היא למדא או למדה (ולא למבדא / למבדה).

3. כתיב שמות האותיות היווניות הוא על פי כללי התעתיק מלועזית לעברית. לפי זה: β – בטא או בטה.

רק הביטוי אלפא־ביתא ייכתב בתי"ו (וכן שם המושג הגאוגרפי דֶּלְתָּה).

.

ה. שמות תואר לועזיים

שמות התואר הלועזיים המסתיימים בהברה ti – מומלץ לכותבם טי, כגון דרמטי, סיסטמטי.

.

ו. שמות לועזיים שונים

1. סואס וגם סואץ.

2 בשם החודש השלישי בשנה הכללית מקוימות שתי צורות: מֵרְץ ומארס.

.

2.3.3 מינם ומספרם של שמות שאולים אחדים המסתיימים ב־ִין

  • השם מוֹנוֹפּוֹלִין הוא זכר יחיד, כגון 'היה לו מונופולין'. לצידו מתקיימת הצורה מונופול (אף היא זכר יחיד), וברבים מונופולים.
  • השם מוֹנִיטִין הוא זכר יחיד ורבים, כגון 'יצא לו מוניטין' או 'יצאו לו מוניטין'.
  • השם מֶטְרוֹפּוֹלִין הוא נקבה יחידה, כגון 'מטרופולין גדולה'. ברבים: מטרופולינים (גדולות).
  • השם מִסְתּוֹרִין הוא זכר יחיד ורבים, כגון 'מסתורין אפף את המקום' או 'מסתורין אפפו את המקום'.
.

2.3.6 – צורת הרבים של שמות שאולים שסופם ־וּם

שמות כגון פְּלָנֵטַרְיוּם (שמות שאולים שסופם ־וּם), צורת הרבים שלהם היא בסיומת ־ִים.

.

2.3.8 – צורת הרבים של שמות בסיומת ־וּ ובסיומת ־ִי

א. צורת הרבים של שמות שאולים המסתיימים ב־וּ, כגון קֶנְגּוּרוּ, גְּנוּ (שמות יונקים), קָקָדוּ, מָרַבּוּ (שמות עופות), היא בסיומת ־וּאִים, כגון קֶנְגּוּרוּאִים, מָרַבּוּאִים.

על צורת הרבים של שמות המסתיימים ב־וֹ ראו כלל א – החולם המלא, הערה 3.

ב. צורת הרבים של שמות בעלי חיים וצמחים המסתיימים ב־ִי, כגון יַרְגָּזִי, עוֹרְבָנִי, שֶׂכְוִי, תֻּכִּי; עִירְיוֹנִי, צִבְעוֹנִי, היא בהוספת ־ם, כגון יַרְגָּזִים, תֻּכִּים[2], צִבְעוֹנִים.

הערה: אין הדברים אמורים בשמות ממשקל פְּעִי, כגון צְבִי צְבָאִים.

[1] במקרא תֻּכִּיִּים.

שמות ומשמעויות

ספיר

סַפִּיר הוא שמה של אבן החן הנזכרת ביותר בתנ"ך (לצד שֹׁהַם). היא ידועה בין היתר מרשימת אבני החושן שהניח הכוהן הגדול כנגד לוח ליבו ומרשימת אבני גן העדן בספר יחזקאל.
המשך קריאה >>

.

נספח א – שילוב טקסט באותיות לועזיות בתוך טקסט עברי

בעת כתיבת טקסט שיש בו חלקים הכתובים לועזית מתעוררות בעיות בשימוש סימני הפיסוק, בגלל כיוון הכתיבה ההפוך. בעיקר מתעוררות בעיות כשהחלק הלועזי נמשך משורה לשורה. בנספח זה מוצעות הנחיות למקרים מסוג זה.

א. סימני ההפסק (נקודה, פסיק, נקודה ופסיק וכו')

בעת המעבר מן הלועזית לעברית יבוא סימן הפיסוק במקום הראוי לו על פי הסדר העברי (אבל סימן פיסוק השייך לרצף הלועזי יבוא על פי הלועזית). למשל:
(1)  עיין גם בספרו של מילר, E. F. Miller, The Influence of Gesenius on Hebrew Lexicography, 1927. כאן רק נזכיר וכו'.
(2)  הוא היה שואל לשלומי, בדרך כלל במילים "And how is the boy", ומנסה לדובב אותי קצת.

כשבא טקסט באותיות לועזיות בסוף פסקה, קיימים כמה מנהגים בעניין סימון הנקודה. יש הנוהגים לתת את הנקודה בצד שמאל על דרך העברית. למשל:
(3)  לאחרונה דן בבעיה זו ח"י פולוצקי: ‎"A Point of Arabic Syntax; the Indirect Attribute", Israel Oriental Studies 8 (1978), pp. 159–173.

יש נוהגים לתת את הנקודה בצד ימין על דרך הלועזית. למשל:
(4)  לאחרונה דן בבעיה זו ח"י פולוצקי: ‎"A Point of Arabic Syntax; the Indirect Attribute", Israel Oriental Studies 8 (1978), pp. 159–173.‎

ויש שאינם מסמנים נקודה לא מימין ולא משמאל.
ראוי לנקוט שיטה מן השיטות ולנהוג בה עקיבות.

ב. סוגריים

טקסט באותיות לועזיות הבא בסוגריים בתוך טקסט עברי – יבואו הסוגריים על פי העברית (גם במקרה של מעבר משורה לשורה), כלומר סוגר ימני יבוא בין הטקסט העברי לטקסט הלועזי, וסוגר שמאלי יבוא לפני המשך הטקסט העברי. למשל:
(5) עליך להכיר את מנגנון הפתיחה (opening
mechanism) של יציאת החירום.

ג. מירכאות

טקסט באותיות לועזיות הבא בתוך רצף עברי – ברוב המקרים השימוש באות לועזית מייתר את המירכאות. אם בכל זאת יש צורך במירכאות יבואו המירכאות לפי הסדר שקובע הטקסט הלועזי, גם במקרה של מעבר משורה לשורה. למשל:
(6)  איש המאפיה פסע חרש בסמטה הצרה מחזיק בחוזקה
את אקדחו וחושב לעצמו על ה־offer he couldn't"
"refuse ששמע כמה דקות לפני כן.

.

נספח ב – שימושים מסורתיים של סימני הפיסוק

א. בספרות התורנית נהוג לסמן נקודה כהפניה לעמוד א של הדף ונקודתיים כהפניה לעמוד ב. למשל:
שבת ט. (=דף ט עמוד א); יבמות כג: (=דף כג עמוד ב).

ב. בספרות הרבנית ובספרות העשויה בדמותה מוצאים גרשיים במילים זרות לשם הבדלתן מן העבריות וכן במילים שהכותב מבקש להדגישן (לציון משחק מילים וכדומה). למשל:
(1)  המנפצו – קרפי"ר בלע"ז (רש"י בשבת עג ע"א), המיסך – אורדי"ר (שם).
(2)  וזהו שאמר מזמור לדוד בהיותו במדב"ר יהודה דוקא. (מאמרי אדמו"ר הזקן; המילה "במדב"ר" מודגשת כי היא מושא הדרשה.)