הביטוי אוֹצָר בָּלוּם מהלך בקרב דוברי העברית בימינו במשמעות ‘אוצר מלא וגדוש’: “ידיעותיו בתחום הבולאות הן אוצר בלום”. ואולם במקורו ככל הנראה היה הביטוי אוֹצָר בָּלוּס – בסמ”ך. הא כיצד?
המשך קריאה >>
נושא: מ’
מטבעות לשון
אוצר בלום
כתיב וניקוד
אותיות מנצפ”ך
צורתן המקורית של האותיות כ, נ, פ, צ היא דווקא צורת האות הסופית שבה הקו נמשך כלפי מטה: ך, ן, ף, ץ. צורה זו נקראת ‘פשוטה’ (ההפך מכפופה). ומה סיפורה של המ”ם?
