|
|
תיקון ליל שבועות
|
|
|
בליל חג שבועות נוהגים להתכנס ללימוד עד אור הבוקר הקרוי "תיקון ליל שבועות". המושג 'תיקון' לקוח מעולם הקבלה: תפילות וקטעים הנאמרים במועדים מסוימים שנועדו לתקן את נפש האדם ולפעול את פעולתם גם בעולמות העליונים.
|
מתיקון לתיקון – ימים לא פשוטים ולילות טרופי שינה עוברים על רבים מאיתנו. אנו משתתפים בצער משפחות ההרוגים ומייחלים להחלמת הפצועים.
|
|
|
|
|
עדכון: עם הקלת הגבלות הקורונה נוספו מקומות למעוניינים להירשם!
ביום חמישי ט' בסיוון תשפ"א, 20 במאי 2021, יתקיים במוזאון ארצות המקרא בירושלים כינוס מדעי שיתמקד בעברית ובמעמדה בדור הנהגת היישוב במחצית הראשונה של המאה העשרים ולאחריה ובמנהיגים עצמם.
|
|
|
|
|
|
|
|
שירו של מתתיהו שלם, איש העלייה השלישית, 'שיבולת בשדה' הוא אחד השירים האהובים המזוהים עם חג השבועות. השיר עשיר במילים ובאזכורים מקראיים.
|
|
✅ יוֹם כְּבָר יָפוּחַ – על פי "עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם'" (שיר השירים); לפי הפירוש המקובל, לשון קצרה של יפוח (רוח) היום, כלומר יִנשוב (או יִשֹּׁב).
|
✅ הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב – כֶּתֶם היא מילה נרדפת למילים פז, זהב: "אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר" (ישעיהו יג, יב). מן המילה כתם נגזר בעברית החדשה שם הצבע כָּתֹם (חידושו של יחיאל מיכל פינס).
|
✅ עַל פְּנֵי הַכָּרִים – למילה המקראית כַּר כמה משמעויות. אחת מהן היא שטח מרעה, וזו המשמעות המשמשת בשיר. משמעות נוספת היא כֶּבֶשׂ שמן, ונחלקו המפרשים בין שתי המשמעויות האלה בפסוק: "יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא כַּר נִרְחָב" (ישעיהו ל, כג).
|
|
|
|
|
|
|
בחג השבועות קוראים בבתי הכנסת את פרקי מתן תורה ועשרת הדיברות (שמות יט–כ) ואת מגילת רות.
|
באוסף המקוון של מסורות קהילות ישראל תוכלו להאזין להקלטות נדירות של הפסוקים והנעימות החגיגיות שלהם בקריאתם של טובי המסרנים מכל קהילות ישראל – איטליה, ליטא, מרוקו, תימן, השומרונים ועוד.
|
|
|
|
|
השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם) בתוספת סיומת ־ִי. השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם שפירושו 'היה נעים'. מילים מן השורש מצויות גם בלשונות שמיות אחרות – התואר نَاعِم (נַאעִים) בערבית פירושו 'עדין', 'רך', ושם העצם نِعْمَة (נִעְמָה) פירושו 'שלווה'.
|
במגילת רות יש עדות למשמעות נוספת של השורש נע"ם, והיא נלמדת מפי נעמי עצמה: "אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי, קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד" (א, כ). בדברים האלה נרמז שהשם נעמי מציין את ההפך מן המילה מר.
להרחבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
