|
|
|
|
|
|
כיצד קצרו בימי קדם וכיצד קוצרים היום?
|
|
תבן, מוץ ובר – מה בוררים מתוך מה?
|
מניין הגיע אלינו הצירוף "חצי גורן"?
לכבוד חג שבועות – אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בשיחה מקוונת עם תמר קציר מן המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית על מטבעות לשון ומילים של החג.
|
ההשתתפות ללא תשלום, אך מותנית בהרשמה מראש. מהרו להירשם – מספר המקומות מוגבל.
לפרטים ולהרשמה
|
|
|
|
|
מקף וקו מפריד – שני סימנים דומים שתפקידיהם הפוכים. המקף תפקידו לחבר, ואילו הקו המפריד תפקידו להפריד.
המקף קצר, אין רווח לפניו ואחריו, ומקומו המקובל בדפוסים בגובה השורה, למשל: שיתופי־פעולה.
הקו המפריד ארוך, יש רווח לפניו ואחריו, ומקומו באמצע השורה, למשל: שיתופי פעולה – סיכוי או סיכון.
להסבר על השימושים השונים של מקף וקו מפריד
|
|
|
|
|
|
|
מאחורי ראשי התיבות טל"ח עומדות המילים "טעות לעולם חוזרת" או בגרסה המקובלת בקרב מתקני הלשון "טעות – לעולם חוזר". המחלוקת בין הגרסאות היא בשאלה מי חוזר – הטעות או הטועה, וכן באיזו מין חזרה מדובר במימרה זו.
|
המימרה "טעות לעולם חוזר(ת)" עולה בכתיבה העברית בעיקר בסוף המאה התשע עשרה. עם זאת ברור שהיא נשענת על לשונות בספרות חז"ל ובספרות הרבנית שבעקבותיה.
|
|
|
|
|
"אמר ר’ יונתן דבית גוברין: ארבעה לשונות נאים שישתמש בהן העולם. ואילו הן: לעז [יווני] לזמר, רומי לקרב, סורסי [ארמי] לאילייא [קינה], עברי לדיבור. ויש אומרים, אף אשורי לכתב" (ירושלמי מגילה א ח; עא ע”ב).
לרגל פרסומו של גלוסר המילים המציג למעלה מאלף וחמש מאות מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים הבתר־מקראיים. מספרת המחברת ד"ר נורית שובל־דודאי על מילים אלו הנמנות באוצר המילים של לשון חכמים, ורבות מהן משמשות עד ימינו.
|
|
|
|
|
|
|
מכתב בעברית צחה שהתקבל במשרדי ועד הלשון העברית בשבט תרצ"ח (1938) פותח צוהר לסוגיה שהעסיקה רבות את יוצאי תימן בארץ: כיצד יצליחו לשמר את ההגייה העברית הצחה בקרב ילדיהם בחברה המעורבת של ארץ ישראל.
בכאב רב כתבו חברי "ועד ההורים לת"ת לתימנים בתל־אביב ויפו": "נערים תימנים מבטן ומלידה אינם מוכשרים עוד לבטא כמה אותיות במבטאן הנכון, שאבותיהם ואבות אבותיהם לא ידעו כל קושי בבטויים. זוהי העובדה המרה כיום. ומה שמדאיב ביותר הוא שהילדים עצמם אינם מרגישים בקלקול זה. אלא להיפך, חושבים הם את מבטא השוק למתוקן, ואת מבטאם הצח למעוות."
לעיון במכתב המרתק בפרסום חדש במדור 'מאוצרות הארכיון'
|
|
|
|
|
|
|
|
|
