|
|
|
|
|
נשאלנו: האם יום י"ח באייר – היום השלושים ושלושה לספירת העומר – הוא ל"ג לעומר או ל"ג בעומר?
|
שני האופנים לכינויו של היום מתועדים בספרות פוסקי ההלכה כבר בימי הביניים (למן המאה הי"ג ואילך). במסורת קהילות המזרח היום מכונה לָ"ג לעומר, ובקהילות יוצאי אשכנז הוא נקרא ל"ג בעומר.
ההבדל בין הנוסחים נובע מהבדל בתפיסת המושג עומר: האם מונים ליום ה'עומר', הוא יום ט"ז בניסן שבו הוקרב קורבן העומר בבית המקדש ובו מתחילה הספירה, או שמא המניין הוא בתקופת ה'עומר', כלומר ארבעים ותשעה הימים שסופרים בהם ספירת העומר.
ל"ג בעומר – מדור מיוחד ובו קטעי מידע, ענייני לשון, מאמרים ועוד
|
|
|
|
|
במלאת מאה שנה לכתב המנדט הבריטי ועם הופעת הביוגרפיה של חיים וייצמן – אנחנו מתכבדים להזמין אתכם לכינוס מדעי שיתמקד בעברית ובמעמדה בדור הנהגת היישוב במחצית הראשונה של המאה העשרים ולאחריה ובמנהיגים עצמם – הנשיא חיים וייצמן ובני דורו.
|
הכינוס יתקיים במוזאון ארצות המקרא בירושלים ביום חמישי ט' בסיוון תשפ"א, 20 במאי 2021.
המשתתפים: משה בר־אשר, נילי כהן, רז פרויליך, אהרן ממן, ברק מדינה, חיים כהן, גיל הראבן, אניטה שפירא, בנימין זאב קדר, ישראל ברטל, מוטי גולני ויהודה ריינהרץ.
הכניסה ללא תשלום, בהרשמה מראש.
לפרטים נוספים ולהרשמה
|
|
|
|
|
|
|
הצורה "גֶּחָל" היא גזירה לאחור מוטעית מצורת הרבים. אומנם בלשון הספרותית אפשר למצוא את הצורה גַּחַל אך אין היא צורת היחיד של גֶּחָלִים.
מה היא אפוא צורת היחיד? התשובה: גַּחֶלֶת (במשקל קַטֶּלֶת). הסגול בגימ"ל במילה גֶּחָלִים בא במקום פתח לפני החי"ת הגרונית הקמוצה שהיה אמור לבוא בה דגש, והשוו בַּהֶרֶת – בֶּהָרוֹת. גחלת היא אחת מן המילים שמינן נקבה, אך ברבים באה בסיומת ־ִים, כמו שיבולת–שיבולים.
חידון ל"ג בעומר
עוד על סיומות הרבים ־יִם ו־וֹת
|
|
|
|
|
|
|
השתלמות חדשה בניקוד – אתם מתלבטים כיצד לנקד על פי הכללים?
האקדמיה ללשון העברית מזמינה אתכם להכיר את כללי הניקוד בהשתלמות חדשה במתכונת מורחבת של שנים עשר מפגשים בהנחיית ד"ר גבריאל בירנבאום. לפרטים נוספים ולהרשמה
|
עברית מלוא הטנא – כיצד קצרו בימי קדם וכיצד קוצרים היום? תבן, מוץ ובר – מה בוררים מתוך מה? לקראת חג שבועות אתם מוזמנים להשתתף בשיחה מקוונת עם תמר קציר מן המזכירות המדעית של האקדמיה על מטבעות לשון ומילים של החג.
לפרטים נוספים ולהרשמה
|
|
|
|
|
הצירוף חֶבֶר מרֵעִים מורכב משתי מילים מקראיות, אך הצירוף עצמו מתועד לראשונה במאגרי המילון ההיסטורי רק מאמצע המאה ה־19, בכתביו של אברהם מאפו.
|
נשאלנו אם הצירוף מכוון לחבורת אנשים חיובית או שלילית. התשובה איננה חד־משמעית משום שלמילה מרֵעִים, צורת הרבים של מֵרֵעַ (או מֵרַע), שתי משמעויות שונות ביַצגהּ שתי מילים שונות: באחת המ"ם בשווא מְרֵעִים ומשמעותה שלילית, ובשנית המ"ם בצירי מֵרֵעִים ומשמעותה חיובית.
|
ואולם נראה כי עוד במאה התשע־עשרה ובוודאי במהלך המאה העשרים גבר המובן השלילי של הצירוף.
להרחבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
