|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ברכות לחברים החדשים באקדמיה –המשורר מירון איזקסון, פרופ' אבנר הולצמן ויועצת הלשון הוותיקה רות אלמגור־רמון נבחרו לחברים מלאים. לחברות יועצות נבחרו הסופרת אמונה אלון ופרופ' זיוה שמיר, ולחבר כבוד נבחר פרופ' שמואל בולוצקי. להרחבה
|
|
|
|
|
אתם מוזמנים לעיין בחוברת המיוחדת הסוקרת את מאה ההצעות שהוגשו במסגרת התחרות לתכנון מנווה האקדמיה ללשון העברית בקריית הלאום בירושלים.
התחרות בשיתוף התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל פנתה לכל האדריכלים הישראלים ועוררה עניין עצום.
|
אנו מודים מקרב לב לכל האדריכלים שטרחו על ההצעות לבית חדש לאקדמיה ללשון העברית, שיאפשר לה לפתוח את שעריה ואת שערי העברית לקהל גדול מן הארץ ומחוצה לה ולסלול את הדרך למפגש חדשני וחווייתי עם שפתנו.
|
|
|
|
|
|
|
באדיבות "צריף בן־גוריון" אנו מביאים לפניכם תכתובת בין ילד בן 11 ובין ראש הממשלה הראשון, דוד בן־גוריון, לאחר שעבר לשדה בוקר בנגב.
|
הילד התעניין במעשיו של ראש הממשלה בקיבוץ הדרומי, אך בכתיבתו נפלו כמה וכמה שגיאות לשון.
|
בן־גוריון הגיב באדיבות ובנימוס: "קמים פה לפני שבע בבוקר, אוכלים ויוצאים לעבודה. כולם עובדים לפחות 8 שעות ביום, אני עובד רק 4 שעות. העבודה היא בשדה או בדיר. חורשים, זורעים חציר לצאן, ומטפלים בצאן בדיר. ... פה טוב – כי פה מדבר שממה, ויש ליצור הכל מחדש. אפילו אדמה יש להשביח למען תצמיח. ואין שמחה או תענוג יותר גדולים מלהתחיל מבראשית".
|
|
בסיום המכתב בן־גוריון לא היה יכול שלא להעיר לילד על העברית שלו: "לפי שעה תסתפק בזאת – ועד שתדע היטב עברית אל תשאלני שאלות חדשות".
|
|
|
|
|
מפעם לפעם תוהים דוברי העברית מהי צורת היחיד של מילים כגון מְגוּרִים, רַחֲמִים או נְעוּרִים – האומנם מאחורי צורות הרבים האלו מסתתרות צורות היחיד "מָגוֹר", "רַחַם" ו"נָעוּר"? התשובה היא שמילים אלו נתונות לנו בריבוי תמידי, ואין להן אפוא צורת יחיד.
|
כבר בלשון המקרא אפשר למצוא שפע של מילים שצורתן צורת רבים אף שהן מציינות פרט יחיד. כך הן המילים שנזכרו לעיל וכך הן גם המילים זְקוּנִים, חַיִּים, פָּנִים, כְּלוּלוֹת, ואליהן מצטרפות עוד ועוד מילים ברובדי הלשון שלאחר מכן. ריבוי זו מכונה בפי הבלשנים ריבוי תמידי.
|
|
|
|
|
|
|
על השאלה שבכותרת ימהרו להשיב חובבי התשבצים כי הפתרון הוא פְּסֹקֶת (פסוקת) מן השורש פס"ק ובמשמעות 'מְקום הפסקה, נתינת רווח בשיער'.
|
שיטוט במקורות העברית החדשה מעלה כי המילה פְּסֹקֶת מופיעה לראשונה במדור המילואים של "המלון העברי" מאת יהודה גרזובסקי (גור) מהדורת תר"ץ (1930). אברהם אבן־שושן כלל במהדורה הראשונה של מילונו, מראשית שנות החמישים, את הערך פְּסֹקֶת, ובמהדורה משלהי שנות השישים הוסיף לצידו מובאה מן הסיפור 'החצוצרה נתביישה' מאת ח"נ ביאליק (משנת 1917): "עד מהרה נדרסה בגבעה, מלמעלה למטה, רצועה דקה, שביל קטן, שנמתח בין הדשאים כפסקת הלובן בקדקד שער". אלא שביאליק התכוון למילה אחרת...
|
|
|
|
|
נותרו כרטיסים אחרונים לסדנאות המקוונות שלנו – האחרונות בשנת הפעילות תשפ"א:
|
סדנת עריכה – אוהבים את הטקסט הכתוב? אנו מציעים סדנת עריכה מקוונת (ב'זום') לאוהבי העברית. בסדנה נערוך טקסט ונציע חלופות כנדרש. לפרטים ולהרשמה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
