|
|
|
|
|
האסופה המהודרת "שָׂפָה קָמָה" מביאה לפני הקוראים מבחר מאמרים וקטעים מתוך "לשוננו לעם" – מדור לענייני הלשון העברית שהתפרסם בעיתון הארץ משנת תרצ"ג (1932) ועד שנת תש"ח (1948).
|
המדור הוא מראה מהימנה לנעשה בתחום הלשון העברית בעשורים שקדמו להקמת המדינה. הדיבור העברי כבר רווח ביישוב הארץ־ישראלי, אך עדיין לא היה מובן מאליו. רבים חשו צורך ביד מכוונת בשימוש הלשון ובדרכי ההבעה, ונדרשה השלמת החסר באוצר המילים ובמינוח. לקט הקטעים מלמד על העניין הרב שגילה הציבור הרחב בעברית ובתקנתה, על שאלות התֶּקֶן שהטרידו את מכווני הלשון ועל מקומה החשוב של לשוננו בתהליך התחייה הלאומית.
|
|
|
|
|
כרך זה, “מילים ומילונאות”, הוא כרך ראשון בסדרה “עֵת הֵאָסֵף”, אסופת מאמריו של פרופ’ זאב בן־חיים, גדול חוקרי העברית שפעלו בארץ בזמן החדש.
|
המאמרים המכונסים בכרך זה באים בשני מדורים:
(א) משמעויותיהן וגיזרונן של מילים עבריות וארמיות;
(ב) מאמרים ורשימות על מילונאות ובייחוד על מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית, שבן־חיים היה יוזמו, מקימו ומעצב דמותו.
|
מחקריו של בן־חיים חובקים את כל תקופות הלשון העברית ונוגעים בכל סוגי העיון בשפה – בתורת ההגה ובתורת הצורות, בתחביר, באוצר המילים וסידורו ובהכוונת הלשון ותקנתה.
|
|
|
|
|
|
|
מתברר שילדים הם הלשונאים הטובים בעולם…
|
הם משחקים עם המילים ("קפצולינה"), חוקרים את העברית, וכשהם מרגישים שאין בנמצא מילים שמתארות את המחשבות שלהם, הם פשוט ממציאים אותן ("סחרחורף") ומחדשים את השפה "ההפכפכית" שלנו.
|
חדש! ספר מיוחד זה אוצר בתוכו חידושי לשון והברקות מילוליות של ילדים, ולצידם ביאורים והרחבות מטעם המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית.
|
הספר הוא פרי שיתוף פעולה של המדור לקשרי קהל של האקדמיה ושל "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם", המיזם של שרית ואסף כץ.
|
|
|
|
|
בספרו של ד"ר מרדכי מישור מתוארת לשונו העברית של פעוט בין תקופת המלמול לתקופה שלשונו מגלה סימני היערכות ממש. התיעוד הלשוני של הנחקר מתייחד בשלבים בעלי אפיונים פונטיים מוגדרים. בעוד התפתחות הלקסיקון היא הדרגתית, בהתפתחות הפונולוגית ניכרות "תחנות" מגובשות שבהן זו מתייצבת ומשתהה, וקובעת את אופי הלשון של הפעוט לתקופת מה.
|
תקופת המעקב חוּלקה לשישה שלבים, מגיל שנה וחצי עד שנתיים וחודשיים. התיעוד נעשה מלכתחילה לשם הזיכרון המשפחתי; אף על פי כן לאחר ארבעים שנה של שהייה בָּשלה ההכרה שיש בחומר כדי תרומה למחקר. ביכורים מן הספר שבדרך הוצגו בהרצאה "שלוש תופעות בלשון המוקדמת", הנספחת לספר.
|
|
|
|
|
|
|
השפעתה של התרבות היוונית, ומאוחר יותר התרבות היוונית־הרומאית, על לשון היהודים ניכרת בחדירת מספר רב של מילים זרות ושאולות המשמשות בספרות חז”ל בימי התנאים והאמוראים. רבות מהן נטמעו בעברית ומשמשות עד ימינו.
|
בגלוסר בעריכת ד"ר נורית שובל־דודאי נאספו למעלה מאלף וחמש מאות מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים הבתר־מקראיים שהוהדרו במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. הגלוסר מציג את מקורן היווני או הרומי של המילים ואת ביאור משמעותן בלוויית מובאות מן הספרות.
|
|
|
|
|
החלטות האקדמיה בדקדוק (מהדורה רביעית)
בחוברת זו כונסו כל החלטות האקדמיה בתחומי הדקדוק: נטיית השם, ענייני תצורה וניקוד, נטיית הפועל, צירופי שמות, ראשי תיבות, שם המספר, כמה החלטות בתחום התחביר ולבסוף כתיבתן וניקודן של מילים לועזיות ועוד.
|
כללי הכתיב הפיסוק והתעתיק
בחוברת זו כונסו כללי הכתיב המלא שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ז (2017); כללי הפיסוק שפורסמו לראשונה בשנת תשנ"ד (1994) ומובאים כאן במהדורה חדשה ומעודכנת; כללי התעתיק – מעברית לאותיות לטיניות; מלועזית לעברית; מערבית לעברית – מובאים כאן עם כמה תיקונים מן המהדורה הקודמת (תשע"ב).
|
שתי החוברות הן כלי עזר חיוני לעורכי הלשון ולכל מי שעיסוקו בכתיבה.
|
|
|
|
|
|
|
מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית מותקנת על פי כתב יד קאופמן – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.
|
במהדורה שלפנינו מובא נוסח המשנה של סופר כתב היד בציון כל הגהותיו, עם העתקה מדויקת ומדוקדקת של הניקוד אשר נוסף על כתב היד בזמן מאוחר יותר. סדר המסכתות הוא כפי סדרן בכתב היד. חלוקת ההלכות היא על פי כתב היד, אך לתועלת המעיינים הותאמה חלוקת ההלכות גם לזו המקובלת בכל הדפוסים.
|
|
|
|
|
מהדורת התלמוד הירושלמי של מפעל המילון ההיסטורי מבוססת על כתב יד ליידן הנודע, שממנו משתלשלים ויורדים כל הדפוסים. במהדורה שלפנינו מובאת מסירת היסוד במלואה, בציון כל הגהותיה.
|
הירושלמי חולק למשניות ולפסקאות, פסוקים ומשניות סומנו במירכאות, הוכנס פיסוק, צוינו חסרונות, הושלמו השלמות מכתבי יד ומקטעי גניזה, סומנו נוסחים תמוהים בסימני קריאה ועוד – הכול מצוין כראוי, באופן שהמעיין יכול תמיד לשחזר את הנוסח המקורי של כתב היד.
|
מבוא מקיף מאת פרופ’ יעקב זוסמן מקדים את המהדורה.
|
|
|
|
|
|
|
|
מה החלופה העברית לריצ'רץ' ואיך אומרים קורקינט חשמלי? מהי עוגונית ומה זה צנרן?
|
|
משחק זיכרון מאתגר ומשעשע לבילוי עם כל המשפחה.
|
במשחק הזיכרון שלנו שלושים זוגות קלפים מאוירים, בכל זוג מילה לועזית וחלופתה העברית – המטרה: לאסוף את מספר הזוגות הגדול ביותר.
אתם מוזמנים לרכוש כמתנה לילדים, לאחיינים ולנכדים וגם לעצמכם.
|
|
|
|
|
כי בכל יום אפשר לחגוג את העברית – אנחנו מציעים ערכה שהוכנה לקראת יום העברית ובה כרזות מלוות בהסברים מילוליים קצרים מהפרסומים שלנו בפייסבוק (גודל A3) וכרזה חגיגית גדולה (גודל 70*100).
|
|
הערכות נמכרות כעת במחיר עלות והמלאי מוגבל. אתם מוזמנים לקנות את הכרזות ולקשט בהן את הכיתה, את לוח המודעות במשרד או את חדר הילדים בבית.
|
|
|
|
|
|
|
הספר בוחן מקרוב את התהליך המופלא והמרתק של הפיכת העברית משפה שהיא נחלתם של יחידים לשפתה של אומה ושל חברה.
|
המחבר ד"ר נתן אפרתי מבסס את סקירתו על תעודות ומסמכים רבים שאסף וניתח ועל המידע שהצטבר במחקר היישוב החדש בארץ ישראל. בכלים של היסטוריון הוא מציג תמונה אמינה ומורכבת של התפתחות הדיבור העברי בארץ. הקוראים מתוודעים לתנאים ולנסיבות שעל רקעם התחוללה תחיית העברית, לכוחות שחוללו אותה ולמאבקים העקרוניים והאישיים שהיו כרוכים בה.
|
המחבר מציג לצד דמותו המרכזית של אליעזר בן־יהודה אישים רבים שתרמו תרומה סגולית לתחיית העברית, והביאו לאחד ההישגים הגדולים ביותר של היישוב העברי בארץ ישראל בעת החדשה.
|
|
|
|
|
עם כיבוש הארץ בידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה הוכרזה העברית כשפה רשמית, בצד האנגלית והערבית. איך נשמעה עברית זו בפי דובריה? איך שימשה אותם בכתב בחיי המעשה?
|
המחברת פרופ' יעל רשף דנה בספרה בשאלות אלו על יסוד בחינה של תיעוד טקסטואלי נרחב. הספר שופך אור על סוגיות לשון מהותיות הנוגעות לתקופה מכרעת זו בתולדות העברית ומספק תיאור מקיף של אופי העברית השימושית, בכתב ובעל פה, ברבדיה המוקדמים.
|
|
המחקר בספר מבוסס על ניתוח בלשני ובלשני־חברתי של מבחר רחב של טקסטים מתקופת המנדט, ואף משולבים בו תצלומים מקוריים של טקסטים, המאפשרים לקוראים להתוודע התוודעות בלתי אמצעית אל אופי לשון התקופה.
|
|
|
|
|
|
|
בספרו של פרופ' משה בר־אשר מכונסים שלושה עשר פרקי מחקר ועיונים אחרים בעברית החדשה.
|
הפרקים הראשונים עוסקים בעברית המתחיה והחיה, הכתובה והמדוברת, ובעשייה בה. מקום חשוב בעיונים אלו ניתן לפעולותיהם של שני המוסדות שקיבלו עליהם את מלאכת העשייה בלשון ובהכוונתה: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית.
|
בשלושה פרקים נידונות פעולותיהם של סופרים ושל עושים אחרים בלשון החיה – הכתובה והמדוברת.
|
הפרקים האחרונים עניינם הוראת העברית כיום ומקצת מתוצאות מעשי ההוראה ומחדליה בדורנו.
|
בספר באה לידי ביטוי השקפתו של המחבר כי בחקר העברית החדשה יש לשלב את הדרך התיאורית עם התבוננות בזיקתה למורשת הדורות, שהיא קו ברור ומרכזי בהתגבשות כל סוגותיה.
לרכישה כעת במחיר 66 ₪ בלבד 110 ₪
|
|
|
|
|
מכלל מסורות הלשון העברית בולטת מסורתם של השומרונים, שהיא מיוחדת במינה וידועה אך מעט מאוד. למסורת ענפה זו הקדיש זאב בן־חיים ז"ל מחקר רב שנים שיצא לאור בסדרת הכרכים "עברית וארמית נוסח שומרון".
|
אנו מציעים לכם במחיר מיוחד ארבעה כרכים מחיבורו (כרכים א–ב אזלו):
|
כרך ג על שני חלקיו (ספר ראשון וספר שני) מציג את מבטאם של השומרונים בעברית ובארמית, כפי שהוא נוהג בימינו בפיהם בעבודת הקודש, מפורש ומעובד.
כרך ד מציג את כלל מילות התורה בהגיית השומרונים ערוכות בסדר התורה ובסדר מילוני.
|
|
כרך ה מסכם את הסדרה כולה בתיאור דקדוקי שלם של עברית השומרונים בזיקה למסורות הלשון שרווחו במוצאי ימי הבית השני.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
