|
|
|
|
|
מדוע אומרים ראש השנה לאילנות ולא ראש השנה לעצים?
המילים עץ ואילן הן נרדפות, עץ מלשון המקרא ואילן מלשון חכמים. מאחר שראש השנה לאילן נזכר לראשונה במשנה (במסכת ראש השנה), הוא נקרא בפינו עד היום ראש השנה לאילנות, המילה עץ משמשת גם בלשון חכמים אך בעיקר במובן wood (החומר), כמו 'כלי עץ'.
מה עוד באתר? האם יוצאים לנטוע, לטעת, ליטע או ליטוע? מה צורת הרבים של סלסילה? מהי עַלְוָה ומהו אֶשְׁבּוֹל?
מדור באתר לכבוד ט"ו בשבט
חידון מיוחד לט"ו בשבט
|
|
|
|
|
◾ אתם בבית בימי הסגר? אתם מוזמנים להיכנס למדור מיוחד באתר ובו שפע של פעילויות להעשרת העברית מהבית לכל המשפחה. לצפייה בתכנים
|
◾ עוד חוזר הניגון – נותרו כרטיסים לפעילות המקוונת שבוחנת קשרי לשון בין פיוטים קדומים לזמר הישראלי המתחדש – ההרצאה תלווה באתנחתות מוזיקליות שבהן ינוגנו השירים. לפרטים ולרכישת כרטיסים
|
|
|
|
|
|
|
פרופ' משה בְּרָוֶר, יליד 1919, הלך לעולמו שבע ימים ומעשים. פרופ' ברור היה חתן פרס ישראל, לימד גאוגרפיה בכמה אוניברסיטאות, ודורות של ילדים ומבוגרים גדלו וגדֵלים על האטלסים שחיבר.
|
בין שאר פעליו, פרופ' ברוֶר שימש יושב ראש ועדת השמות הממשלתית. בתפקידו זה הוא יזם את חידוש כללי התעתיק של האקדמיה ללשון העברית מתוך שיתוף פעולה בין כל הגורמים הנוגעים בדבר ובראשם האקדמיה וּועדת השמות הממשלתית.
במלאת שלושים למותו אנו מביאים כאן לזכרו ריאיון מצולם שנערך עימו לפני כמה שנים במסגרת המיזם "במו פיהם", ובו הוא מספר בחדות ובצלילות את זיכרונותיו על מאורעות ועל אישים.
|
|
|
|
|
השפה העברית עשירה במילים המציינות את חלקי העץ בכלל ואת ענפיו בפרט. טעימה מן השפע הלשוני הזה מספק לנו הנביא יחזקאל בלשונו הפיוטית והייחודית.
בדַמותו את ממלכת אשור לארז אומר יחזקאל: "הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן, יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ. מַיִם גִּדְּלוּהוּ, תְּהוֹם רֹמְמָתְהוּ […] עַל כֵּן גָּבְהָא קֹמָתוֹ מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה, וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפֹּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פֹארֹתָו מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ. בִּסְעַפֹּתָיו קִנְנוּ כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וְתַחַת פֹּארֹתָיו יָלְדוּ כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְצִלּוֹ יֵשְׁבוּ כֹּל גּוֹיִם רַבִּים. וַיְּיִף בְּגָדְלוֹ בְּאֹרֶךְ דָּלִיּוֹתָיו כִּי הָיָה שָׁרְשׁוֹ אֶל מַיִם רַבִּים" (לא, ג–ז).
להרחבה על המילים הנרדפות המשמשות לצד המילה הרגילה ענף
|
|
|
|
|
|
|
שָׁקֵד הוא עץ פרי ממשפחת הוורדיים הידוע בפריחתו המרהיבה בגוני לבן וּורוד בשלהי החורף.
פרי עץ השָׁקֵד נזכר בתנ"ך כאגוז מאכל טיפוסי: "קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (בראשית מג, יא). עתיקותו של השם, שזיהויו ההיסטורי ודאי, עולה גם מן המקבילות הקרובות לו בלשונות שמיות עתיקות: באוגריתית ובפניקית בצפון, באכדית במזרח, ובלשונות אתיופיות בדרום.
|
השם הרווח שְׁקֵדִיָּה התקבע בפי הדוברים הודות לשיר הילדים הידוע 'השקדיה פורחת'. כך נתקבלה בלשון הדיבור מעין הבחנה – 'שקדייה' לשם העץ ו'שקד' לשם הפרי.
להרחבה
|
|
|
|
|
נתלה באילן גבוה כנוסח המקובל היום או נתלה באילן גדול במטבע המקורי – פירושו 'הסתמך על מי שמבין בדבר'.
|
כדי להראות את גלגולה של האמירה, ניתָלה באילן גדול – התלמוד. כשהיה רבי עקיבא חבוש בבית האסורים, נתן לו רבי שמעון בר יוחאי חמש עצות, ואחת מהן: "אם ביקשת ליחנק, היתלה באילן גדול" (פסחים קיב ע"א). מהי התמונה שברקע העצה הזאת? אם רצונך למות בתלייה דווקא, אל תתלה את עצמך על עץ קטן וחלש, אלא בחר לך עץ גדול שאפשר לסמוך עליו. זאת ההנחיה כפשוטה. והפירוש המושאל, כבר מימי הביניים, הוא: אם רצונך לשכנע בצדקתך, אמור את דבריך בשמו של אדם גדול וידוע.
להרחבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
