|
|
|
|
|
אנחנו מתרגשים ושמחים להיווכח כיצד יום העברית הולך ומתבסס בלוח השנה, ומשנה לשנה מצטרפים עוד ועוד אוהבי עברית ועוד קהילות, מוסדות וארגונים לציון יום זה.
|
|
תודה לעשרות האלפים שהשתתפו בחגיגה המקוונת שלנו ביום העברית – בצפייה בהרצאות, ברבי־השיח ובסרטונים, בהשתתפות בחידון אליפות העברית ובהצבעות למיזם המילה האהובה. אתם מוזמנים להמשיך ליהנות מן התכנים המקוונים באתר שלנו.
|
|
|
|
|
פעילות מקוונת: אתם מוזמנים להירשם להרצאה שלנו שתעסוק בקשרי הלשון בין פיוטים קדומים לזמר הישראלי המתחדש.
פעמים הרבה משוררים ופזמונאים השתמשו בצירופי לשון שמקורם בפיוטים קדומים. בהרצאה של ד"ר יעקב עציון נעיין בכמה דוגמאות כאלה. ההרצאה תלווה באתנחתות מוזיקליות שבהן ינוגנו השירים, והמשתתפים יוכלו להצטרף בשירה איש איש מביתו (אפשר גם לזייף…) לפרטים ולהרשמה
|
|
|
|
|
|
|
לא הַתְמָמָה אלא הַעֲלָמַת זֶהוּת!
הדיון בשאלה מה המידע שיועבר לחברת פייזר על המחוסנים הישראלים, העלה בתקשורת את המילה "הַתְמָמָה". מילה זו משמשת את אנשי הבריאות לציון השמטת פרטי הזהות של מטופלים כדי לשמור על פרטיותם במסירת נתונים לצורכי מחקר וכדומה.
מקור המילה 'התממה' בתחום המודיעין, ומשמעה המקורי 'מתן מראה תמים לדבר מה מכוון לתכלית צבאית'. כמובן אין לכך קשר להעלמת זהות של מטופלים.
החלופה שקבעה האקדמיה בשנת תשע"ו (2016) היא הַעֲלָמַת זֶהוּת (de-identification, anonymization) – התהליך שבו מפרידים בין פרטי זהות של אדם ובין מידע מאוחסן המקושר אליו.
|
|
|
|
|
אחד משיבושי ההגייה הרווחים בפי דוברי העברית כיום הוא הגיית הה"א של פעלים בבניין הפעיל בתנועת e במקום בתנועת i – "הֶתחיל" במקום הִתחיל, "הֶצלחתי" במקום הִצלחתי. שמו התקני של הבניין הוא הִפעיל ולא "הֶפעיל", והתנועה הרגילה שלו בעבר היא חיריק: הִלְבִּישׁ, הִצְלִיחָה, הִרְוִיחוּ, הִשְׁמַעְנוּ וכיוצא בהם.
חוקרי לשון סבורים כי ההגייה המשובשת נובעת משילוב של שני גורמים: האחד הוא נוחות ההגייה – התנועה e קלה יותר לביצוע בתנאים האלה (הברה סגורה לא מוטעמת) ודורשת פחות מאמץ של שרירי הפה. הגורם השני הוא היקש לפעלים בבניין הפעיל שיש בהם תנועת e: פעלים בעלי עיצור גרוני שחלה בהם הנמכת תנועה מחיריק לסגול (הֶחליט, הֶעביר) ופועלי ע"ו והכפולים שבהם יש צירי (הֵבין, הֵגן).
להרחבה
|
|
|
|
|
|
|
אנו מביאים לעיונכם מאמר שפורסם בעבר בכתב העת 'העברית' ובו סוקרת רונית גדיש את השאלות והבעיות שמציב התעתיק של מילים בשפה אחת לאותיות של שפה אחרת, ואלה מודגמות בתעתיק מעברית לאותיות לטיניות.
בבעיות הנדונות: האם לתת ביטוי בתעתיק להבדלים בין אותיות אף על פי שאין הבדל בהגייתן (ט–ת, כּ–ק)? איך לתעתק אותיות שלעיצורים שהן מייצגות אין מקבילה בלשון היעד (צ, ש, ח) – באות אחת בעלת סימן הֶבחן או בשתי אותיות? לפי איזו שיטה לתעתק אם האותיות המשמשות לתעתיק נהגות בשפות שונות בצורות שונות (כגון אותיות התנועה ieaou)? במאמר נפרסים לפני הקורא השיקולים בקביעת הכללים והיתרונות והחסרונות של הפתרונות השונים שהוצעו.
לקריאת המאמר
|
|
|
|
|
לקראת יום השפה העברית, שלחה אלינו רואן סאיג פרח, מורה לעברית מנצרת, המלמדת ערבית גם במגזר היהודי, שיר יפה ומרגש שכתבה:
אַתְּ הַקַּרְיֵרָה שֶׁלִּי
אַתְּ חוּטֵי הַתִּקְשֹׁרֶת עִם תַּלְמִידַי
לֹא רַק אוֹתִיּוֹת וּצְלִילִים
לֹא תְּנוּעוֹת וּכְלָלִים דִּקְדּוּקִיִּים...
|
כֵּן, אַתְּ שְׂפַת רִגְשׁוֹתַי
כֵּן, אַתְּ אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לִתְלוּנוֹתַי
כֵּן, אַתְּ הַתֵּרַפְּיָה הַנּוֹכַחַת בְּשִׁירַי
כֵּן, אַתְּ חֵלֶק מֵהַגְשָׁמַת חֲלוֹמוֹתַי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
