|
|
|
|
|
אחרי שנה קשה במיוחד כמה טוב לבלות את ליל הסדר עם כל המשפחה וליהנות מן החופש, מן החירות.
|
המילה חֵרוּת אינה מוזכרת בתנ"ך, אך היא מוכרת לנו מספרות חז"ל, וסביר שמקורה במילה הארמית חֵירוּתָא. במשנה נאמר: "לפיכך אנו חייבים להודות… למי שעשה לנו ולאבותינו את כל הניסים האלו והוציאנו מעבדות לחירות" (פסחים י, ה).
|
שורשה של המילה חֵרוּת הוא חר"ר. ממנו המילה המקראית חֹר שפירושה 'אציל', 'אדם חופשי': "אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים" (קהלת י, יז). בימינו רווח הביטוי בצורה 'בן חורין' כמקובל בלשון חכמים בעקבות הארמית.
להרחבה
מדור מיוחד באתר לכבוד פסח
|
|
|
|
|
בכל דור ודור אנו יושבים לשולחן הסדר וקוראים בהגדה, ומִשָּׁנָה לשנה כבר זוכרים בעל פה את הפסוקים, את המדרשים וכמובן את השירים.
|
|
|
|
|
|
|
הפסקה "הא לחמא עניא" פותחת את חלק ההגדה בליל הסדר (המכונה גם "מגיד"), כלומר את סיפור יציאת מצרים. כיום היא נאמרת בכל קהילות ישראל (חוץ מקהילות הקראים והשומרונים). בהגדות שבנוסח יהודי המזרח היא מתחילה במילים "בבהילו (=בחיפזון) יצאנו ממצרים" (רק המילה הראשונה בארמית).
כיצד זה השתלבה פסקה ארמית בהגדה?
|
|
|
|
|
המילים הרגילות לקסמים ולמכות הן אותות ומופתים. גם המילה נפלאות משמשת (שמות ג, כ). אבל לקסמי החרטומים המצריים יוחדה מילה אחרת.
בספר שמות נאמר במקום אחד "וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן", ובשלושה מקומות אחרים "וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם".
|
|
|
|
|
|
|
|
אחת מרשימות המונחים הראשונות שפרסם ועד הלשון העברית היא רשימת "תבשילים". הרשימה פורסמה בעיתון "הצבי", עיתונו של אליעזר בן־יהודה, בי"ח וי"ט בטבת תרע"ב (8 ו־9 בינואר 1912) תחת הכותרת "השמות שנקבעו ע"י ועד הלשון העברית".
|
בהערה לרשימה מוסבר: "ברשימה זו נקבעו המלים, שקצתן ישנות, ושהועד קבע את צורתן ושמושן, וקצתן מלים מחודשות נהוגות כבר והסכים עליהם הועד כמו שהם או בקצת שנוי, וקצתם מחודשות ע" חברי הועד בעצמו או ע"י הצעת אחרים".
לעיון ברשימה בתוספת ביאורים והרחבות
|
|
|
|
|
◾ 10 המכות, 10 הדיברות – איך אומרים במילים?
◾ מהו "טַפְסָר" בהגדה ומהו בימינו?
|
◾ "כְּמָה שנאמר" או "כְּמוֹ שנאמר"?
|
|
◾ איזו משמעות הציע ביאליק לתת למילה חרוסת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
