|
|
|
ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי.
שתי המילים פרגוד וקלפי מוכרות מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן:
|
פרגוד – פרגוד במשמעות וילון ומחיצה מוכר בייחוד מן הצירוף 'מאחורי הפרגוד'. למשל על השדים נאמר שהם "שומעין מאחורי הפרגוד כמלאכי השרת". בספרות חז"ל ביטוי זה בא בהקשר של מידע ממקור אלוהי, ובספרות העברית החדשה – בהקשר של סוד ודבר שהוחלט בחדרי חדרים.
|
קלפי – את המילה קלפי מוצאים במשנה בתיאור הטלת הגורלות על שני השעירים ביום הכיפורים: "וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים, וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת" (יומא ג, ט). בכתבי היד אפשר למצוא שני ניקודים למילה: קַלְפִּי וקַלְפֵּי – שניהם בפ"א דגושה. הניקוד המומלץ בימינו הוא בחיריק, וכך נקבע במונחי האקדמיה.
להרחבה
|
|
|
|
מתברר שילדים הם הלשונאים הטובים ביותר בעולם – הם משחקים במילים ("קיפצולינה"), חוקרים את העברית, וכשהם מרגישים שאין בנמצא מילים שמתארות את המחשבות שלהם, הם פשוט ממציאים אותן ("סחרחורף") ומחדשים את השפה "ההפכפכית" שלנו.
|
חדש בחנות הספרים שלנו! אנחנו מציעים לכם לקנות מתנה לילדים וגם להורים – ספר מיוחד שאוצר בתוכו חידושי לשון והברקות מילוליות של ילדים ולצידם ביאורים והרחבות של המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית.
|
הספר הוא פרי שיתוף פעולה של מדור קשרי קהל של האקדמיה ושל 'ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם' – המיזם של שרית ואסף כץ.
|
|
|
|
|
|
מפיהם של ילדים נשמעת לעיתים המילה 'בַּתּוֹת', צורת הרבים של בַּת. השיבוש אולי משעשע, אבל השאלה נותרת בעינה:
|
אם צורת הריבוי של בֵּן היא בָּנִים – מדוע צורת הריבוי של בַּת היא בָּנוֹת, ולא "בַּתּוֹת"?
|
|
|
|
המילה "פיתה" נראית כמילה עברית. רק דבר אחד מסגיר את מוצאהּ הלועזי – הטעמתה המלעילית, שאינה מתיישבת עם הטעמת המלרע של מילים בסיומת ־ָה ממין נקבה בעברית.
|
מה מקורה של המילה ואיך התגלגלה אל העברית?
|
|
|
|
|
|
והגדת לבנך: נותרו מקומות אחרונים להרצאה חגיגית (מקוונת) של נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופסור משה בר־אשר. בהרצאה נדון בביטויים מלשון ההגדה, ואת המידע הלשוני המעניין תוכלו לקחת עימכם היישר לשולחן הסדר. לפרטים ולהרשמה
סדנת פיסוק: סדנת פיסוק מקוונת (ב'זום') לאוהבי העברית. המשתתפים יוזמנו להשתתף השתתפות פעילה ולשאול שאלות. להרשמה
סדנת כתיב: בסדנה נדון בכללי הכתיב המלא ובייחוד בכללים שהשתנו לפני שנים אחדות. להרשמה
|
|
|
|
גם בעבר התרשמו אנשי הלשון מהיכולות המילוליות של הזאטוטים העבריים...
בשנת תש"ה (1945) התפרסמה בכתב העת 'לשוננו' רשימה ובה "חדושי לשון בפי תינוקות".
ירון למשל מאשים את אביו ש"הִבְכָּה" אותו (גרם לו לבכות), ועוזי מתרץ את איחורו לשיעור בכך שהיה צריך "לְזַהֵר" את אחיו (להשגיח עליו, בהשראת הפועל נִזְהַר, שאכן קשור לשמירה).
אבל בימינו מן הסתם לא היינו מוצאים פרסומת לסיגריות לצד חידושי לשון מפי עוללים...
לעיון בפרסום הארכיוני
|
|
|
|
|
|
|