|
|
|
|
|
מה משמעות הצירוף "ליל הסדר"? מרור או מרורים? מהו 'עבור' בביטוי "בעבור זה", ואיך קשור היחס בין אצבע ליד למספר המכות שקיבלו המצרים?
|
לכבוד חג פסח אנחנו מזמינים אתכם להרצאה חגיגית (מקוונת) של נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר. בהרצאה ישוחח בר־אשר על ביטויים מלשון ההגדה, ואת המידע הלשוני המעניין תוכלו לקחת עימכם היישר לשולחן הסדר.
|
המועד: יום רביעי י"א בניסן תשפ"א, 24 במארס 2021, בשעה 18:00
|
|
ההשתתפות בהרצאה המקוונת היא ללא תשלום, אך מותנית בהרשמה מראש.
|
|
|
|
|
|
ההנחה המחקרית היא כי לשתי המילים 'איש' ו'אישה' מקורות שונים:
|
שורש המילה אִישׁ הוא כנראה אי"ש או או"ש.
אשר למילה אִשָּׁה – על פי הדגש באות שי"ן ועל פי השוואה ללשונות שמיות אחרות עולה ששורש המילה הוא אנ"שׁ.
לכאורה השורש אנ"שׁ משותף לשורש המילים 'אנוש' ו'אנשים'. אך לפי הדקדוק המשווה מדובר בשורש שהתגלגל מן אנ"ת' (ת' כמו th, הגה שהשתמר בערבית אך לא בעברית ובארמית). לכן בארמית המילה המקבילה היא אִנְתְּתָא – ב־ת ולא ב־ש.
מדור מיוחד באתר האקדמיה לרגל יום האישה הבין־לאומי שצוין השבוע
|
|
|
|
|
|
|
"תביאי לי כסף", "תביא לי נשיקה", "המורה הביאה לי 70 בחשבון". בכל הדוגמאות האלה השימוש הראוי הוא בפועל נָתַן: לתת כסף, לתת נשיקה, לתת ציון.
|
הֵבִיא (בבניין הפעיל) הוא הפועל הגורם של הפועל בָּא (בבניין קל), כלומר המשמעות הבסיסית של הֵבִיא היא 'גרם לבוא', ומכאן המשמעות 'לקח דבר־מה ממקום אחד ושָׂם אותו במקום אחר או מסר אותו לידי מישהו' (באנגלית: bring או fetch). המשמעות העיקרית של הפועל נָתַן היא 'מסר משהו לאחר', 'העביר דבר לרשותו של אחר' (באנגלית: give).
|
אם כן כשהדבר נמצא בידי או ברשותי ואני מוסר אותו לאחר – אינני 'מביא' אותו אלא פשוט 'נותן' אותו. רק כשהדבר נמצא במקום מרוחק – ויש צורך לשאת אותו ממקום למקום – נכון להשתמש בפועל הֵבִיא.
להרחבה
|
|
|
|
|
לאור הביקוש הרב אנו מציעים מועדים חדשים לסדנאות המקוונות שלנו:
|
סדנת פיסוק – המשתתפים יוזמנו להשתתף השתתפות פעילה ולשאול שאלות. להרשמה
סדנת כתיב – בסדנה נדון בכללי הכתיב המלא ובייחוד בכללים שהשתנו לפני שנים אחדות. להרשמה
|
|
|
|
|
|
|
התצליחו לזהות בתמונה את ביאליק ואת עגנון, את דוד ילין ואת יצחק לייב גולדברג (המכונה "הנדיב הלא ידוע")?
|
בזיכרון דברים של ישיבת ועד הלשון, נזכר תצלום של חברי הוועד כסעיף בסוף המסמך:
|
"את הצלום הכללי של חברי ועד הלשון, שנעשה בשעת הישיבה המלאה בתל אביב, אפשר להשיג במשרד הועד או אצל הצלם ה' סוסקין בתל אביב, רחוב הרצל. מחיר כל תמונה 10 גרוש."
|
"הישיבה המלאה" הנזכרת נערכה בט"ז באדר א' תרפ"ז, 18 בפברואר 1927.
|
|
|
|
|
הצירוף יָצָא חוֹצֵץ מבוסס על פסוק ממשלי: "מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה, וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ" (ל, כז). אך מה כוונת הפסוק?
|
המילה הקשה בו היא כמובן המילה חֹצֵץ, הגזורה מן השורש חצ"ץ, קרובו של השורש חצ"י המורה לרוב על שבירה וחלוקה, חציצה וחצייה. ואומנם יש שפירשו כך את המילה חוצץ.
בן־יהודה לא קיבל פירוש זה. לדבריו, 'חוצץ' מובנו 'מתעורר ומשתוקק ושוקד לעשות דבר בעוז וחרון', ומכאן שכוונת הפסוק – "אף שאין לו להארבה מלך להעירו ולהלהיבו למלחמה, אף על פי כן הוא יוצא בעֹז והתעוררות ותשוקה כאִלו הסיתוהו והלהיבוהו לזה". אם כן יצא חוצץ לפי בן־יהודה הוא 'יצא בהתלהבות'.
|
|
ואיך קיבל הביטוי את המשמעות 'התנגד'?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
