|
|
|
|
|
האקדמיה ללשון העברית מודיעה כי משרד האדריכלים מייזליץ-כסיף-רויטמן הוא המשרד הזוכה בתחרות לתכנון מִנווה האקדמיה בקריית הלאום בירושלים. תחרות התכנון נערכה בשיתוף התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל.
לדברי נשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר, בחירת אדריכלי המנווה היא אבן דרך בהקמת המנווה והיא נותנת תנופה להמשך המהלכים לקידומו בסיוע כל הגורמים הנוגעים בדבר ובהם מדינת ישראל, עיריית ירושלים ומהנדס העיר שלה, הרשות לפיתוח ירושלים ואנשי חזון ומעשה שייתנו יד להגשמתו.
להרחבה ולצפייה בסרטון הדמיה למנווה האקדמיה
|
|
|
|
|
נתן זך היה אחד מן היוצרים החשובים של דור המדינה ואחד ממעצביה הבולטים של השירה העברית החדשה.
|
בפרסום לזכרו באתר האקדמיה הבאנו קטע ממסה שפרסם נתן זך בכתב העת "פנים" בשנת 1998 ובה הוא משמיע קול ביקורתי על מגמות ההתפתחות של העברית. הינה קטע מדבריו שם: "סכנה גדולה נשקפת לעברית מן הבורות ומן הלעז, כמו גם מלשון דיבור ושפת תקשורת 'יצירתית' וּווּלגרית, פתוחה יתר על המידה להשפעות הז'רגון האמריקני והערבי ולא־מבוקרת כמעט לחלוטין."
פרסום לזכרו
|
|
|
|
|
|
|
◾ לעזים ביד עבריים – מתי בפעם האחרונה שימשה העברית בו־זמנית גם לקניות בשוק וגם לפסגת היצירה העיונית? הרצאה מקוונת ("בזום") על מלחמת השפות והתנגשותן של ציוויליזציות. לפרטים ולהרשמה
◾ בעקבות הביקוש הרב נפתחו מועדים נוספים בחודש הבא לסדנאות שלנו: הרשמה לסדנת עריכה, הרשמה לסדנת פיסוק.
|
|
|
|
|
השפה העברית, כרוב השפות האנושיות, נמצאת כל העת במגע עם שפות אחרות ומושפעת מהן במגוון דרכים. אחת ההשפעות הבולטות ביותר, ולרוב גם הקלה ביותר לזיהוי, היא שאילת מילים.
|
מילים שאולות רבות התגלגלו אל העברית בשאילה עקיפה, כלומר בתיווכה של לשון אחרת. למשל: 'היכל' משומרית בתיווך האכדית, 'דוגמה' מיוונית בתיווך הארמית, 'אקלים' מיוונית בתיווך הערבית, 'אלגברה' ו'אלכוהול' מערבית בתיווך לשונות אירופה, 'בלגן' מפרסית בתיווך הרוסית, 'איגלו' מאסקימואית בתיווך לשונות אירופה, 'רובוט' מצ'כית בתיווך לשונות אירופיות אחרות.
עוד על מילים שאולות בשפה העברית
חידון – התדעו מה שפת המקור של המילים?
|
|
|
|
|
|
|
|
מ"אם פולניה" ועד חשד לשחיתות
|
|
העבודה במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון מספקת הצצה לחיי היום־יום של היהודים לפני כאלף שנה – בתקופת הגאונים – באמצעות אוסף של מכתבים בעברית שנשלחו אז ונשתמרו עד היום. חוקרי מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ממפים את כל המילים בעברית במפעל שאפתני ומיוחד, ובדרך פוגשים קצת היסטוריה וגם מפענחים צפנים.
|
|
|
|
|
כי האדם עץ השדה
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
|
כך כתב נתן זך בשירו "עץ השדה". דימוי האדם לעץ מאכל הוא השראה מן הפסוק בספר דברים: "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת. כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָצּוֹר?" (כ, יט) – כלומר עץ השדה אינו אדם ולכן אין הצדקה לכרות אותו.
|
היום המילים "כי האדם עץ השדה" מובנות הפוך: האדם דומה לעץ השדה. כך גם בשירו של זך: גם האדם וגם העץ צומחים, וכמו העץ גם האדם נגדע.
להרחבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
