|
|
|
ד"ר אמנון פרידברג ז"ל – האקדמיה ללשון העברית מביעה צער עמוק על מותו של ד"ר אמנון פרידברג, מגדולי חוקרי החרקים בישראל וחבר הוועדה לזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
|
דברים לזכרו
יהושע קנז ז"ל – הסופר והמתרגם יהושע קנז הלך לעולמו. קנז פרסם במשך עשרות שנים רומנים, נובלות וסיפורים קצרים. הוא היטיב לתאר את גיבוריו במלאכת מחשבת של מילים, פרטים קטנים ואנושיות פשוטה.
|
|
|
|
במסגרת סדרת ההרצאות המקוונות שלנו אתם מוזמנים להירשם להרצאתה של תמר קציר מן המזכירות המדעית שלנו:
התנ"ך, העברית ואנחנו – בעיות בהבנת המקרא
עד כמה העברית שלנו היום קרובה ללשון המקראית? האם אנחנו מבינים את המילים שבתנ"ך? האם הגמד שלנו הוא הגמד של יחזקאל והאם השמיכה שלנו היא השמיכה של יעל? ומה אם לפעמים רק נדמה לנו שאנחנו מבינים?
|
המועד: יום שני ג' בכסלו תשפ"א (19 בנובמבר 2020) בשעה 19:00.
|
|
|
|
|
|
רבים פונים אלינו בשאלה מה נכון:
|
◾ סעיף 2 בחוק או סעיף 2 לחוק?
|
◾ מומחית במחשבים או מומחית למחשבים?
|
◾ תרופה אחת ביום או תרופה אחת ליום?
|
תשובתנו ששתי מילות היחס ב ו־ל מתאימות בכל הדוגמאות האלה. ואף על פי שמילות היחס ב ו־ל שונות זו מזו – במקרים האלה ובמקרים נוספים הן מתחלפות זו בזו ללא הבדל של ממש במשמעות.
|
|
|
|
מַהֲמוֹרָה ומַהֲמוֹרוֹת בחולם (מלא), ולא "מַהֲמוּרָה" ו"מַהֲמוּרוֹת" בשורוק.
|
מהמורה היא מילה יחידאית בתנ"ך ובאה רק בצורת הרבים: "יִמּוֹטוּ (ימיטו) עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים בָּאֵשׁ יַפִּלֵם בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל יָקוּמוּ" (תהלים קמ, יא). צורת היחיד שהתקבעה בלשוננו היא הצורה בסיומת ־ָה.
|
מדוע רוב הדוברים הוגים את המילה בשורוק? מַהֲמוֹרָה שייכת לקבוצת שמות עצם מצומצמת בתחילית מַ־ ובסיומת ־ָה: מיעוטם באים בחולם והאחרים באים בשורוק. עם אלו נמנים מַהֲלוּמָה המקראית ומַהֲדוּרָה המחודשת על פי הארמית, שמזכירים בצלילם את מהמורה – ומכאן כנראה להגייה "מַהֲמוּרָה".
להרחבה
|
|
|
|
|
|
בארכיון האקדמיה מצאנו מכתב שנכתב בעקבות השידור הראשון של הטלוויזיה הישראלית: מצעד צה"ל ביום העצמאות תשכ"ח (1968) – כשנה לאחר מלחמת ששת הימים.
|
ד"ר ראובן סיוון – לימים חבר האקדמיה ללשון העברית, שכיהן באותן השנים כקצין העיתונות וההסברה של משרד החינוך והתרבות – צפה אף הוא בשידור. וכך עלה על דעתו שהטלוויזיה עשויה להיות כלי יעיל להנחלת העברית התקנית. הוא מיהר לשלוח מכתב לחיים יבין, "מר טלוויזיה", בבקשה להפיץ באפיק התקשורת החדש את כללי הכתיב המלא הרשמי שחודשו אז, ואף הדגיש לפניו מה החלופה העברית התקנית ל"סוויץ'".
|
|
|
|
|
|
|