|
|
|
|
|
השפה העברית היא הרַכֶּבת הנושאת את מטען ההיסטוריה היהודית והתרבות העברית מתחנה לתחנה בתחנות הזמן של עמנו.
|
היא לשונם של ישראלים ויהודים בכל העולם, היא לשון עתיקה ולשון חדשה, לשון התפילה ולשון המדע, לשונם של ילדים ולשונם של סופרים ומשוררים, השפה המאחדת ומייחדת אותנו. (פרופ' משה בר־אשר)
כבכל שנה גם השנה נציין את יום העברית בכ"א בטבת (5 בינואר) – יום הולדתו של אליעזר בן־יהודה, מחיה השפה העברית. אתם מוזמנים להצטרף לשלל הפעילויות המקוונות שאנחנו מציעים.
עמוד חגיגי ובו כל הפעילויות וכל האירועים
|
|
|
|
|
|
◾ הרצאתה של רונית גדיש: מגפות חיסונים וקפסולות – על המינוח העברי בימי קורונה ואיך העברית מתאימה את עצמה למציאות משתנה.
|
|
|
|
|
|
|
לכבוד יום העברית ולרגל הוצאתו לאור של הספר 'אוצֵר המילים' על הבלשן והמילונאי ראובן אלקלעי – הפקנו רב־שיח מרתק שבו העיתונאי ירון לונדון משוחח עם המשתתפים על התפתחות המילונים העבריים ועל החידושים והתמורות שחלו בהם בעולם המקוון. כן נידונות שאלות הקשורות להתפתחויות השפה במרשתת וברשתות החברתיות ולשפה הערבית המדוברת בישראל.
המשתתפים: פרופ' חיים כהן, ד"ר כרמל וייסמן, פרופ' נאסר בסל, סמדר ברק.
לצפייה ברב־שיח שהוקלט לקראת יום העברית תשפ"א
לצפייה ברבי־שיח שאירחנו בימי עברית קודמים
|
|
|
|
|
◾ שיחוח חי – ביום העברית בשעה 18:00 נשדר בדף הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית שיחוח חי בהשתתפות רונית גדיש, ד"ר אבשלום קור וד"ר רוביק רוזנטל. לפרטים נוספים
◾ המילה האהובה – ביום העברית נחשוף את ההצבעות שלכם למילה העברית האהובה, למילת השנה, לחידוש האהוב ועוד. לעמוד ההצבעה
|
|
|
|
|
|
|
עובדי האקדמיה ללשון העברית מציגים לפניכם בסרטונים הסברים על סוגיות לשון, ובהזדמנות זו תזכו גם להכיר אותנו טוב יותר.
◾ לְשׁוֹנָאִים לְהַכִּיר – האם עובדי האקדמיה מאמצים את כל המילים שהאקדמיה חידשה? עד כמה הם מקפידים על עברית תקנית מחוץ לעבודה?
|
◾ עברית שפה גבוהה? רונית גדיש מסבירה ליותם (ולנו) כי עברית תקנית היא לפעמים דווקא העברית הפשוטה.
|
|
◾ סיפורי ביצים – "בֵּצה" או "בייצה"? ברק דן ושלו פרפל מהמזכירות המדעית מסבירים מניין נובעים הבדלי ההגייה ואיך מומלץ לומר.
|
|
|
|
|
במבוא הגדול של מילון בן־יהודה המחבר מספר איך גמלה בליבו ההחלטה לחבר מילון עברי:
|
"כמו שהיהודים אינם יכולים להיות עם חי באמת אלא בשובם לארץ האבות, כן אינם יכולים להיות עם חי אלא בשובם ללשון האבות ולהשתמש בה לא בלבד בספר, בדברים שבקדֻשה או שבחכמה בלבד... אלא דוקא בדבור פה, מגדולם ועד קטנם, נשים וטף, בחור ובתולה, בכל עניני החיים, ובכל שעות היום והלילה, ככל הגוים, גוי גוי בלשונו.
"בעוד שהשיבה לארץ אינה בידינו ותלויה היא ברצון המֹשלים עתה עליה, השיבה ללשון האבות היא בידינו, ואין איש יכול למנע אותנו מזה."
להרחבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
