|
|
|
|
|
לכבוד יום העברית תשפ"א אתם מוזמנים להשתתף ב'אליפות העברית' – חידון ידע בעברית במגוון נושאים מכל תחומי הלשון: על מטבעות לשון, על מילים ומשמעותן, על חידושים ומחדשים, על תקן הלשון, על כתיב ועוד ועוד.
האתגר: לענות מהר ונכון על מקבצי שאלות שיוגרלו מתוך מאות שאלות. לאחר שבוע העברית יוכרזו חמשת האלופים, והם יזכו בתשורות צנועות מחנות הספרים של האקדמיה ללשון העברית.
עצה למשתתפים: את התשובות לכל השאלות, אפשר למצוא באתר שלנו.
|
|
אנא היאזרו בסבלנות אם תיתקלו בזמן תגובה איטי בשל עומס באתר.
|
|
|
|
|
בחוברת "העברית" כרך סז מאמר נרחב מאת פרופ' אהרן בר־אדון, ובו שיחה ארוכה עם ש"י עגנון בירושלים כשנה לפני פטירתו. השיחה המתוכתבת מלווה בהערות המחבר: ביאורים ודיונים לאור מקבילות מחיבוריו של עגנון ומקורות רבים נוספים.
|
השיחה פותחת בהערכת חלקו של אליעזר בן־יהודה בתחיית העברית ומפליגה לתיאור ההווי המיוחד בארץ ישראל בראשית המאה שעברה, המאבק להפצת הדיבור העברי, המתחים בין הפלגים השונים, יחסו של עגנון לכמה מדמויות המפתח ביישוב ועוד.
לטעימה מהחוברת
לפרטים נוספים ולרכישה
|
|
|
|
|
|
|
כל מה שרציתם לדעת על השפה העברית ולא העזתם לשאול!
|
ביום העברית (יום ג', 5 בינואר) בשעה 18:00 נשדר בדף הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית שיחוח חי בהשתתפות רונית גדיש, ד"ר אבשלום קור וד"ר רוביק רוזנטל ובהנחיית יועצת התקשורת של האקדמיה ורד ליון-ירושלמי.
|
אנשי הלשון ישוחחו על אתגרי השפה העברית המתחדשת וישיבו על שאלות הגולשים.
|
השיחוח החי יועלה לאחר שידורו גם לאתר האקדמיה.
|
|
|
|
|
משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל, כגון הַזְהָרָה, הַזְכָּרָה. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה, כגון אַזְהָרָה, אַזְכָּרָה. בלשון חז"ל לא היה שום הבדל משמעות בין הצורות באל"ף לצורות בה"א, והן משקפות לעיתים טיפוסי לשון שונים.
|
בעברית החדשה יש שהצורות משמשות ללא הבחנה, כגון הַזְהָרָה ואַזְהָרָה, וכך גם הַשְׁלָיָה ואַשְׁלָיָה, הַפְלָיָה ואַפְלָיָה, הוֹנָאָה ואוֹנָאָה.
בשמות אחדים נוצר בידול משמעות בין שתי הצורות: הַזְכָּרָה לעומת אַזְכָּרָה, וכך גם הַזְעָקָה לעומת אַזְעָקָה, הַבְחָנָה לעומת אַבְחָנָה.
|
|
בתקופת התחייה וגם לאחר מכן יצאו אנשי לשון נגד השימוש בצורות במשקל אַפְעָלָה שטעם הארמית דבק בהן, וקראו להשתמש בצורות במשקל העברי המקורי הַפְעָלָה. לכן נעדיף הַמְצָאָה ולא אַמְצָאָה, הַתְרָאָה ולא אַתְרָאָה וכדומה.
|
|
|
|
|
|
|
מור (בכתיב מנוקד: מֹר) הוא שמו של בושם מקראי. הוא נזכר בספר שמות כאחד המרכיבים שמהם רוקחים את שמן המשחה (שבו משחו את כלי המשכן ואת הכוהנים המשרתים בו); לבד מאזכור זה המור מופיע רק בספרי הכתובים, בעיקר בשיר השירים, ומן הפסוקים עולה שהוא שימש למתן ריח טוב בגוף ובבגדים הן כאבקה מוצקה הן כשמן נוזלי: "מְקֻטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל" (שיר השירים ג, ו).
מור גזור ככל הנראה מן השורש מר"ר שמורה על 'דבר מַר', ואף המדרש היה ער לתכונה זו: "ומה המור הזה כל מי שלוֹקטו ידיו מתמרמרות, כך אברהם ממרר עצמו ומסגף עצמו ביסורין" (שיר השירים רבה א, יג). השם מור ידוע מלשונות שמיות בתפוצה רחבה. מלשונות אלו התגלגל השם ליוונית וללטינית ומשם למרבית לשונות אירופה – myrrh באנגלית למשל.
להרחבה בפרסום חדש באתר
|
|
|
|
|
בימים אלו מסיימים את עבודתם בהגשת החדשות בתאגיד השידור הציבורי מבכירי השדרנים והקריינים – מלאכי חזקיה, דן כנר, איריס לביא, צבי סלטון ודן עופרי.
בהערכה גדולה לפועלם ולדרכם המקצועית, וגם לפועלם של חלוצי השידור העברי ב'קול ישראל' – מורי דרך שקידשו את הנחלת הדיבור העברי התקין – אנו מביאים לעיונכם פרסום ארכיוני של פגישת צוות "קול ישראל" עם חברי האקדמיה ללשון העברית משנת תשכ"ד (1964) שבה נדונה שאלת המבטא העברי הנדרש בשידורים: הגיית הח' והע', הדגש החזק, השווא הנע ועוד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
