|
|
|
|
|
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ – כינוי לקב"ה, על פי תהלים: "הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי".
|
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ – יתכונן וייבנה בית המקדש. שם נקריב קורבן תודה על הגאולה ועל חנוכת הבית.
|
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ – בעת הנקמה באויב, על פי ישעיהו: "הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ".
|
מִצַּר הַמְּנַבֵּחַ – בציור הנביחה יש רמז לפגיעות ולפרעות, וגם רמיזה למדרש ויקרא רבה על נבוכדנצר שביקש שיעבדוהו ובקשתו הייתה כנביחת כלב.
|
|
|
|
|
|
|
|
בתקופת תחיית העברית ניסו רבים את כוחם ביצירת השם המתאים לסביבון העברי: ביאליק קרא לו כַּרְכָּר או כִּרְכָּר, מנדלי מו"ס קרא לו חֲזַרְזַר עוֹפֶרֶת, אברהם אברונין כינה אותו סַב סַב, ואחרים שיחקו בסְחַרְחֶרֶת, סוֹבֶבֶת, גַּלְגִּלּוֹן, סוֹבֵב ועֲגַלְגַּל.
|
|
|
|
|
|
|
"ובימים ההם קם מתתיה בן יוחנן בן שמעון כוהן מבני יהויריב מירושלים וישב במודיעין."
|
עירם של החשמונאים ידועה בשם מודיעין. אך בספרות חז"ל אנו מוצאים צורות נוספות של שם המקום: על דרך הרבים – מודיעים, מודעים ומודעין, או בסיומת ־ת – מודיעות, מודיעית ומודעית. גם שם הייחוס מודעי, המוכר משמו של התנא ר' אלעזר המודעי, קשור כנראה לעיר הזאת.
מה ההסברים לגיזרונה של שם העיר ולצורות השונות? סקירה באתר
|
|
|
|
|
|
כבר בפסוקי התנ"ך הראשונים אנו פוגשים במָאוֹר ומְאוֹרוֹת: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, יד), ומייד לאחר מכן גם בתפקידיהם: "לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים" (יד) ו"לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ" (טו). מאור – משורש או"ר ובמשקלן של מילים דוגמת מָקוֹם, מָזוֹן – פירושו 'מקור של אור'.
|
במשמעות זו של 'מאורות' משמשת בתנ"ך גם המילה אוֹרִים: "לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים… אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם… אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה…" (תהלים קלו, ז–ט). ואומנם בהתגלגלות שמותיו של חג החנוכה מוכרים זה לצד זה 'חג האוֹרים' ו'חג המאורות' (בימינו מקובל יותר 'חג האוּרים').
להרחבה | אורים ואורות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
