|
|
|
|
|
אנחנו שמחים להודיע שאתר "מאגרים" של מפעל המילון ההיסטורי התעשר בחיבורים האלה:
|
|
◾ קטעי הגניזה של התלמוד הירושלמי משולבים מעתה כגרסה בתוך חיבורי הירושלמי
|
◾ ספר המסע לארץ ישראל של משולם מוולטרה, בן המאה הט"ו, מותקן מתוך כתב היד היחידי שהגיע לידינו
|
|
|
|
|
מתכוננים ליום העברית תשפ"א (כ"א בטבת, 5 בינואר) – אנחנו מבקשים להציג טעימה ראשונה ממגוון הפעילויות המקוונות שלנו לקראת יום העברית: "המילה העברית האהובה".
בשלב הראשון נשמח לקבל מכם הצעות: מה המילה האהובה עליכם? מה המילה שמצחיקה אתכם? איזו מילה מזכירה לכם משהו שטוב להיזכר בו? מהי מילת העגה (סלנג) שאינכם יכולים בלעדיה?
|
|
לאחר שנאסוף הצעות מהגולשים באתר ובמרשתת – נעמיד את המילים להצבעה בעמוד מיוחד באתר, ואתם תכריעו מה הן המילים האהובות ביותר.
|
|
|
|
|
|
|
לְאַשֵּׁשׁ פירושו 'לחזק', 'לבסס' (טענה, השערה וכיו"ב): "חזאי מזג האוויר אישש את חששותיי – איאלץ לבטל את הטיול מפני הגשמים הצפויים", ואילו לְאוֹשֵׁש פירושו 'להשיב למצב הקודם והתקין': "משרד האוצר מקווה לאושש את המשק כמה שיותר מהר".
|
בבסיס שתי הצורות עומדת מילה מקראית יחידאית שלא נתפרשה כל צורכה: "זִכְרוּ זֹאת וְהִתְאֹשָׁשׁוּ" (ישעיהו מו, ח). בתרגום הארמי מילה זו מיתרגמת "וְאִתַּקָפוּ" כלומר 'התחזקו'. בדרך זו הלכו רבים ממפרשי המקרא, וגם מצאו קשר למילים קרובות אחרות (נדירות גם הן) שמציינות יסוד וחוזק, למשל המילה אָשְׁיָה מן הפסוק "נָפְלוּ אׇשְׁיוֹתֶיהָ נֶהֶרְסוּ חוֹמוֹתֶיהָ" (ירמיהו נ, טו).
להרחבה בתשובה חדשה באתר
|
|
|
|
|
ב־7 ביולי 1937 פרסמה ועדת פיל את מסקנותיה, והרוחות בארץ סערו. במסקנות הוועדה נכללה המלצה בנוגע לשפה: "'הלשון הרשמית' האחת תהא רק לשונה של הממשלה הממונה".
|
שישה ימים לאחר פרסום הדוח שלח ועד הלשון מכתב להנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל: "ועד הלשון העברית, בתור המוסד העליון לתחית הלשון העברית, דוחה בכל תוקף הצעה זו, שהיא חותרת תחת יסודי הבית הלאומי העברי ותחת הזכויות המדיניות שבהן משתמשת השפה העברית למעשה במשך כל השנים, והוא מצהיר נוכח כל עמי התרבות, שעם ישראל לא ישלים עם הצעה מעין זו ולא יקבלנה לעולם."
|
לאחר מחאות נמרצות ירדו מן הפרק מסקנות ועדת פיל שכללו גם תוכנית לחלוקת הארץ. ולימים התקבלה תוכנית החלוקה שאושרה בכ"ט בנובמבר 1947 (השבוע לפני 73 שנים).
|
|
|
|
|
|
|
|
◾ מהרו להירשם – מספר המקומות מוגבל! החלטנו לפתוח להרשמה ללא עלות את הסדנה המקוונת המיועדת להורים ולילדים (מגיל 5).
|
מאיזו שפה הגיעה לעברית הסופגנייה? מה הקשר בין הספינג' המרוקאי לדונאט האמריקאי? ומי חידש את שמות כלי המטבח?
הסדנה המקוונת תשלב היכרות עם מילים, מונחים וביטויים שקשורים לחנוכה ומשחקים והפעלות לילדים. והכול יסופר, יודגם ויילמד תוך כדי הכנת מתכונים טעימים ופשוטים של מאכלי החג.
◾ לעזים ביד עבריים – האם הסתיים המאבק ב"התייוונות"? נותרו כרטיסים אחרונים להרצאה מקוונת (ב"זום") על מלחמת השפות והתנגשותן של ציוויליזציות. לפרטים ולהרשמה
|
|
|
|
|
התלמידים חוזרים לבתי הספר וסוף סוף אפשר להתכונן כהלכה ליום העברית – גם השנה אנחנו מציעים למורות ולמורים, להורים ולכל אוהבי העברית לקשט את הכיתות, את חדרי הילדים או את לוח המודעות במשרד בכרזות ססגוניות מן הפעילות שלנו ברשתות החברתיות ובכרזה גדולה בסימן 'עברית עם כל המשפחה'.
אל הערכה יצורף חידון שאפשר לפתור יחד בכיתה או בערב פעילות משפחתי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
