|
|
|
|
|
|
◾ הרצאה מקוונת – הזדמנות אחרונה להירשם להרצאה בנושא: התנ"ך, העברית ואנחנו – בעיות בהבנת המקרא.
|
|
|
|
|
השנה הזו היא יוצאת דופן בהרבה מובנים, וגם את יום העברית שיצוין בכ"א בטבת (5 בינואר) נחגוג בצורה מיוחדת ומקוונת – בקרוב נפרסם מידע מקיף על הפעילויות המתוכננות ביום זה.
ליום העברית כבר צריך להתכונן – גם השנה אנחנו מציעים למורות ולמורים, להורים ולכל אוהבי העברית לציין את יום העברית בתליית כרזות חגיגיות.
תוכלו לקשט את הכיתות, את חדרי הילדים או את לוח המודעות בעבודה בכרזות ססגוניות בסימן 'עברית עם כל המשפחה'. לערכת הכרזות יצורף חידון שאפשר לפתור ביחד.
לפרטים ולרכישה
|
|
|
|
|
|
|
ברחבי העולם שוקדים במרץ רופאים וחוקרים על מציאת חיסון למחלה שמחולל נגיף הקורונה. מניין הגיעה המילה חיסון במשמעה הרפואי אל העברית? נראה שאפשר לשים את האצבע במדויק על השימוש הראשון במילה: מאמר מאת הרופא יצחק בן יוסף טובים שהתפרסם בעיתון המליץ משנת 1896.
להרחבה בפרסום מתוך גיליון "אקדם" החדש
|
|
|
|
|
כיום נפוצים למדי משפטים כמו 'בואי ניפגש שבוע הבא', 'שנה שעברה הייתי בטיול בחו"ל'. בשני המשפטים האלה מופיעים ביטויי הזמן 'שבוע הבא' ו'שנה שעברה' בהשמטת מילית היחס ב – שתפקידה לציין שהעניין שעליו מדובר התרחש או יתרחש בתוך תקופת זמן מסוימת.
|
דרך הביטוי התקנית היא: 'בואי ניפגש בַּשבוע הבא'; 'בַּשנה שעברה הייתי בטיול בחו"ל'.
מה ההסבר להשמטת מילית היחס בצירופים דוגמת 'בשבוע הבא' ו'בשנה שעברה'? האם צריך לומר 'כל יום' או 'בכל יום'?
להרחבה בתשובה חדשה באתר
|
|
|
|
|
|
|
בת כמה הלביבה העתיקה ביותר הידועה למדע? מדוע אין לדונאט אח ורע? ומה הקשר בין סופגנייה לספוג? בסדנה נדון במילים הללו ובשאלות שהן מעלות ובתוך כך נכין מיני לביבה, סופגנייה ודונאט.
◾ לעזים ביד עבריים – האם הסתיים המאבק ב"התייוונות"? נמשכת ההרשמה להרצאה מקוונת ("בזום") על מלחמת השפות והתנגשותן של ציוויליזציות.
|
|
|
|
|
אחרון, כידוע לכולנו, פירושו 'שנמצא בסוף'. אבל המשמעות היסודית של אַחֲרוֹן היא 'הבא אחרי הראשון' (בדומה לאַחֵר).
|
כך גם בַּמקום הראשון שהמילה אחרון מופיעה בו, בתיאור הכנותיו של יעקב לפגישה המחודשת עם עשו: "וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה, וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים" (בראשית לג, ב). לאה וילדיה היו אחרונים משום שעמדו אחרי השפחות וילדיהן, אך לא היו אחרונים במובן המוכר לנו, שהרי אחריהם עמדו רחל ויוסף.
יעקב אהב את רחל במיוחד ושָׂם אותה ואת בנה אחרונים כדי להגן עליהם. על כך נאמר במדרש בראשית רבה, כמובא גם בפירוש רש"י: "אחרון אחרון חביב" – כלומר כל מי שהושם מאוחר יותר, חביב יותר.
להרחבה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
