|
|
|
|
|
הברכה "חג שמח" שגורה על לשוננו בתקופת החגים, אך לא תמיד היא הייתה חלק ממסורת החגים היהודיים. ואכן מקומה נפקד מן הרשימה בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס שפרסם ועד הלשון בשנת תרפ"ח (1928), ותחתיה אנו מוצאים שתי ברכות אחרות הלקוחות ממסורות העדות: "מועדים לשמחה" ו"תזכו לשנים רבות".
ומניין הברכה "חג שמח"? ברכה זו נוצרה בעת החדשה, כנראה בהשפעת היידיש "פרעהליכן יום־טוב" (בדומה לגרמנית "Frohes Fest").
להרחבה
מדורים חגיגיים באתר: סוכות | שמחת תורה
|
|
|
|
|
◾ עדכון: לפי הנחיות הממשלה, העבודה באקדמיה ללשון העברית מתנהלת במתכונת מצומצמת.
◾ אתם מוזמנים לעדכן חברים דוברי אנגלית: לטובת ציבור המתעניינים הרבים ואוהדי האקדמיה ללשון העברית בחו"ל הקמנו אתר חדש באנגלית, וכן התחלנו לשלוח איגרות מידע בשפה האנגלית אחת לרבעון:
|
|
|
|
|
|
|
|
◾ סדנאות פיסוק מקוונות – בסדנאות נפסק טקסט על פי כללי הפיסוק. המשתתפים יוזמנו להשתתף השתתפות פעילה ולשאול שאלות.
|
|
|
|
|
בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים.
|
בספרות חז"ל קיבלה המילה רֶגֶל משמעות נוספת: כל אחד משלושת המועדים שהפסוק מכוון אליהם: פסח, שבועות וסוכות. בד בבד נוצר בלשון חז"ל בידול דקדוקי בין שני השימושים של המילה: רגל במשמעות הראשונית של שם איבר בגוף משמשת בלשון נקבה, ואילו רגל במשמעות חג – בלשון זכר.
|
יש אפוא מקום לשתי דרכי ההבעה: 'שלוש רגלים' על פי הכתוב בספר שמות ו'שלושה רגלים' על פי הנוהג בלשון חז"ל בשינוי המשמעות ובשינוי המין הדקדוקי שחלו במילה.
להרחבה
|
|
|
|
|
|
|
בתנ"ך נקשר שמו של ההדס בנבואות נחמה. בספר ישעיהו נזכר למשל ההדס עם שמות עצים אחרים שמסמלים הפיכת שממה למקום פורח: "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן, אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו" (מא, יט). ההדס משאיר רושם חיובי בולט גם בספרות חז"ל, כך למשל: "הרואה הדס בחלום – נכסיו מצליחין לו" (בבלי ברכות נז ע"א).
על אף שלל הקשרים שההדס נזכר בהם במקורות העברית הקלסית, אין כל ספק כי הוא קנה את פרסומו דווקא מן המקום שלא ננקב שמו במפורש – הציווי על נטילת ארבעה מינים בחג הסוכות: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל" (ויקרא כג, מ). התלמוד מזהה "ענף עץ עבֹת" עם הדס, ומקובל כי אין זו אלא מסורת קדומה שרק נתמכת בדרשת הפסוק.
פרסום חדש באתר על משמעות השם הדס
|
|
|
|
|
מיכאלינה ידצ׳אק ודמיאן קבפּיסיביץ׳ הם שני סטודנטים פולנים הלומדים בפקולטה ללימודי העברית באוניברסיטת ורשה – לאחרונה קיבלנו מהם פנייה מפתיעה ובה הם ביקשו להודות לנו על הפעילות המקוונת שלנו. ביקשנו מהם לכתוב כמה מילים על הבחירה הייחודית של צעירים פולנים ללמוד עברית.
אלו המילים המרגשות שכתבה לנו מיכאלינה: "אולי זה התחיל כבר בילדותי? אי אפשר לחיות בפולין ולא להתעניין בהיסטוריה ובתרבות של היהודים... אחרי כמה ביקורים בארץ הבנתי שאין לי כבר דרך חזרה! התאהבתי לגמרי בתרבות, בספרות ובעיקר – בשפה עצמה. התאהבתי בשפה עתיקה, אבל חיה ומשתנה כל הזמן; בשפה שמלאה מילים תנ"כיות המתארות חיים יומיומיים; בשפה עם דקדוק מסודר הבונה בנייני מציאות משורשי מילים; בהיגיון של כללים ובשיגעון של אסוציאציות."
לקריאת הקטע המלא
|
|
|
|
|
|
|
|
|
