|
|
|
|
|
לקראת יום הכיפורים יש המאחלים חתימה טובה ויש המאחלים גמר חתימה טובה. ההבדל בין האיחולים האלה הוא בעיקר הבדל של מסורות: בקרב עדות המזרח מקובלת יותר ברכת "חתימה טובה", ובקרב האשכנזים – "גמר חתימה טובה" (ובראשי תיבות גמח"ט) או "גמר טוב".
בחסידות חב"ד מקפידים לאחל "חתימה טובה" עד יום הכיפורים, ואילו מיום הכיפורים ועד הושענא רבה מאחלים "גמר חתימה טובה", וכך מובא גם ברשימה "ברכות וביטויי נימוס" של ועד הלשון משנת תרפ"ח (1928).
להרחבה
מדור מיוחד באתר לקראת יום הכיפורים
|
|
|
|
|
|
|
'כמות הנדבקים בנגיף' או 'מספר הנדבקים בנגיף'?
'כמות התלמידים בכיתה' או 'מספר התלמידים בכיתה'?
הבחירה במילים 'מספר' או 'כמות' בהקשר האנושי וגם בהקשרים אחרים היא ביסודה בחירה סגנונית, ואינה עניין של 'נכון' או 'לא נכון'. ואולם מכיוון שבאוזניהם של רבים צורם השימוש במילה 'כמות' בהקשר האנושי נוכל להמליץ על העדפת המילה 'מספר'.
להרחבה בתשובה חדשה באתר
ומה עדיף – כמה פעמים או מספר פעמים?
|
|
|
|
|
|
|
המילה שֶׁקֶל מופיעה לראשונה בתנ"ך בקניית מערת המכפלה, אך השקל שם אינו מטבע אלא יחידת משקל. כך גם בתיאור קניית קרקע בשקלים בספר ירמיהו – וגם שם אין מדובר במטבעות אלא ביחידות משקל.
|
בתקופת המרד הגדול ברומאים ביטאו המורדים את עצמאותם בסממן שלטוני מובהק: טביעת מטבעות חדשים. כך באו לעולם השקלים הראשונים בהיסטוריה שיצאו מטעם שלטון יהודי עצמאי.
|
|
|
|
|
נתי ביאליסטוק, מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל וחבר במועצה הציבורית של האקדמיה ללשון העברית, מעורר אותנו למחשבה על שימוש במילים ובביטויים שיש בהם כדי לשנות את תפיסתנו על אנשים עם מוגבלויות:
|
"אכן, שינוי השפה לא יביא מזור לעיוורוני ולא יבטל את מוגבלותי, אולם אם נעשה שימוש רב בביטויים שמאפשרים לחברה להבין את משמעות החיים עם מוגבלות; לראות את האדם, על יכולותיו ועל צרכיו; ולקבל את האחריות החברתית שלנו לצורכי הזולת – הרי שהמגבלות שהחברה מציבה לאנשים עם מוגבלות, תפחתנה."
לקריאת המאמר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
