|
|
|
|
|
|
• עֵת הֵאָסֵף – הכרך "מילים ומילונאות" פותח את "עֵת הֵאָסֵף", אסופת מאמריו של פרופ’ זאב בן־חיים, גדול חוקרי העברית שפעלו בארץ ישראל בזמן החדש.
|
המאמרים המכונסים בכרך זה מוצגים בשני מדורים: מאמרים על משמעויותיהן וגיזרונן של מילים עבריות וארמיות; מאמרים ורשימות על מילונאות, ובייחוד דברים על מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית, שבן־חיים היה יוזמו, מקימו ומעצב דמותו.
|
• עיונים בלשניים ופילולוגיים בחקר העברית והארמית – הספר מכנס מאמרים של אליצור א' בר־אשר סיגל בחקר העברית והארמית לתקופותיהן וללהגיהן.
|
|
|
|
|
לציון יום השנה למותו של המשורר הלאומי אנו מביאים את הרצאתו של שמואל אבנרי, מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק – הדברים נישאו ביום העברית תש"ף במתחם ביאליק.
"ביאליק חלק על דרכו של בן־יהודה וייחס לו להיטות יתר לחדש מילים בלא לנצל די את העושר הלשוני הצפון במקורות ההיסטוריים של השפה העברית. ביאליק ראה פסול בהעשרה מואצת ובלתי מבוקרת של הלשון, בתהליך שדימה לבית חרושת של מילים מיותרות, ואת בן־יהודה תפס כ"משחית" אשר "קעקע את בירת הלשון, ועשה בה פרצות לכל מיני שדים ומלאכי חבלה". מכאן גם הסתייגותו של המשורר מעיתוניו של בן־יהודה, משופעי החידושים הזרים, אשר בהם ראה "מוקצה מחמת מיאוס".
לקריאת ההרצאה מתוך גיליון אקדם 66
|
|
|
|
|
|
|
"תקציב המדינה לשנה זו הוא בערך כארבע מאות מיליארד שקלים".
|
|
ניסוחים דוגמת זה רווחים בציבור ואפילו נקרים פה ושם בכלי התקשורת, ואולם הם אינם תקינים.
|
המילה בערך והמילית כ־ שוות במשמען בהקשר זה לציון קירוב או אומדן, אך הבאתן זו לצד זו היא כפילות שאין לה יסוד.
|
לפי זה הניסוח התקין הוא – 'תקציב המדינה לשנה זו הוא כארבע מאות מיליארד שקלים' או 'תקציב המדינה לשנה זו הוא בערך ארבע מאות מיליארד שקלים'.
|
|
|
|
|
בְּרֵזֵנְט הוא בד חזק ואטום למים המשמש כיסוי וציפוי (באנגלית: tarpaulin). החלופה העברית שנקבעה תמורתו היא אַבַּרְזִין.
|
המילה אברזין מופיעה בארמית של התלמוד הבבלי במשמעות 'כיסוי' (לאוכף למשל): "מעיקרא משכא, השתא אברזין" (בבא קמא סו ע"ב), כלומר: מתחילה (נקרא) 'עור', עתה (נקרא) 'כיסוי'. כידוע התלמוד הבבלי לא הגיע לידינו בנוסח מנוקד, ולמילה הוצעו ניקודים שונים אֲבַרְזֵין, אֲבִרְזִין או אַברְזִין.
אל הארמית הבבלית הגיעה המילה 'אברזין' מן הפרסית – abarzēn – המורכבת משני יסודות: abar 'מעל'; zēn 'אוכף'.
עוד על המילה ומהיכן הגיע ללשוננו הברזנט
|
|
|
|
|
|
|
בארכיון שלנו מצאנו את הטופס הנראה כאן. אף שעברו בסך הכול כמה עשורים מפרסומו, נראה כי הוא שייך למציאות אחרת: "טופס דווח על מפגע לשוני".
הציבור נקרא לדווח על "כל עוות, קלקול או פגיעה בלשון העברית ברשות הרבים: בדיבור, בתרגום, בכתב, בכתיב, בלע"ז, בעתונים, ברדיו, בטלוויזיה, בשילוט, בטפסים רשמיים של מוסדות שלטון, מוסדות ציבור, מפעלים, עסקים, שרותים לציבור וכו'".
|
המודעה פורסמה ככל הנראה באחד העיתונים בסוף שנות השבעים של המאה העשרים, וחתומה עליה "קרן הלשון העברית" – קל"ע בקיצור. את הקרן יסד משה (אטינגר) אָטֵר, והיא שמה לה למטרה לבער את הלעז מן השיח הציבורי, לחזק את מעמדה ואת נוכחותה של השפה העברית, לעדכן אותה, להעשירה ולהנחיל אותה לחוגים רחבים.
|
|
|
|
|
כשמות רבים בתנ"ך גם אֲבִיגַיִל הוא שם מורכב שאחד מרכיביו הוא כינוי לאל – במקרה הזה 'אבי'.
|
הרכיב השני גַּיִל עשוי להתפרש בכמה מובנים. יש מי שסבר שזהו שם עצם מן השורש גי"ל במשקל פַּיִל (כמו בַּיִת ולַיִל). אחרים שיערו כי הרכיב גַּיִל הוא צורת בינוני נדירה בבניין קל במובן 'שָׂמֵחַ', ולפי זה פירוש השם הוא: 'האל גָּל, שָׂמֵחַ (בהולדת הבת)'.
כיוון אחר הציע מי שטען שהרכיב גַּיִל הוא צורת בינוני בבניין קל מן השורש גא"ל, מעין "גאיל" שנשמטה ממנה האל"ף, ולפי זה פירוש השם הוא 'האל גואל'.
להרחבה בפרסום החדש במדור שמות ומשמעויות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
