|
|
|
|
|
במכתב למשרדי הממשלה ולמקבלי ההחלטות האמונים על הטיפול במשבר הקורונה האקדמיה ללשון העברית פונה בקריאה לחשוב עברית – גם כשמגפת הקורונה דורשת המצאות חדשות.
לאחרונה מונה פרויקטור לתוכנית 'מגן ישראל', ואין שום מניעה לקרוא לו מנהל או ממונה; במקום קפסולות יש לנו כמוסות; למידה היברידית היא למידה משולבת, ולא חסרות דוגמאות נוספות.
בפנייה שנשלחה המזכירות המדעית מציינת כי היא עומדת לרשות המעוניינים וכי היא מוכנה לסייע ככל הנדרש במציאת פתרונות עבריים.
לקריאת ההודעה המפורטת
|
|
|
|
|
|
|
רבים מתלבטים בשאלה כיצד נקרא תנור לעישון בשר ודגים שנעשה נפוץ בחצרות ובמרפסות. התשובה היא מַעֲשֵׁנָה.
מַעֲשֵׁנָה שקולה במשקל מַפְעֵלָה המשמש כרגיל לכלים ולמכשירים כמו מַבְרֵגָה, מַצְלֵמָה ומַאֲפֵרָה.
|
|
בראשית דרכה נשאה המילה מַעֲשֵׁנָה משמעות אחרת ממה שמקובל כיום. אליעזר בן־יהודה חידש את המילה במשמעות chimney – צינור ליציאת עשן שמוכר לכול דווקא בשם ארובה, והיא מופיעה ברשימה "מונחי המטבח, הכלים והתבשילים" שפרסם ועד הלשון בשנת תרצ"ג (1933).
|
|
|
|
|
מפעם לפעם אנו נשאלים אם יש להקפיד בהגיית שווא בראש מילה – האם למשל את המילה תְּמוּנָה יש לבטא דווקא temuna או שמא די בהגייה הרווחת tmuna? אל השווא הנע בראש המילה מצטרף גם שווא נע באמצע המילה – למשל במילים קִבְּלוּ או נִשְׁבְּרוּ – והרי שיש לענות על שאלה כללית יותר: מהי ההגייה התקנית של השווא הנע?
ועד הלשון בראשית ימיו אימץ את מסורת ההגייה הספרדית ולפיה בהגייה מופתית יש להגות בתנועת e כל שווא נע. עם זאת לדוברי העברית בת ימינו כללים משלהם להנעת השווא, כלומר להגייתו כ־e, ובחלק גדול מהמקרים הם מבוססים על הקושי להגות צרורות עיצורים בנסיבות מסוימות.
להרחבה בתשובה חדשה באתר
|
|
|
|
|
|
|
בכתבה מעיתון 'הזמן' שהתפרסמה בשנת תרס"ט (1909) תחת הכותרת "תערובות" (=שונות), מתואר המעבר של הבנק הגדול באמריקה אל "דירתו" החדשה: "המוסד-הכספי היותר גדול באמיריקה, הנאציונאל-סיטי-באנק, השייך לאגודת הקאפיטאליסטים בעלי מעינות-השמן, עוקר עתה את דירתו לבית חדש.
לעת ההעברה לדירתו החדשה הזמין הבאנק מאות אחדות של שומרים מזוינים ללוות כבודה זו של מטבעות זהב וכסף בסכום של ששים מיליונים דולאר ושטרות-ערך בסך חמש מאות מיליונים דולאר. רק לאחרי שיועברו הסכומים הללו אל הבית החדש יוכלו מנהיגי-הבאנק לישון במנוחה."
אז והיום – לעיון במסמך הארכיוני ולהתרשמות משינויי המינוח
|
|
|
|
|
מילים מעולם השירה הן מילים אהובות המעוררות רגש חיובי. לא פלא שאחדות מהן אומצו לשמש שמות פרטיים. כך הן המילים מן השורש שי"ר: שיר, שירה, שירי. אל שמות אלו מצטרפים השמות שירלי, שיראל ושירן.
|
המילים שיר ושירה מקורן במקרא, שתיהן מציינות יצירה פיוטית המושרת בקול, ורבים הם השירים והשירות המביעים הודיה לאל:
|
|
◾ שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ (ישעיהו מב, יא)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
