|
|
|
לכבוד ט"ו באב מקבץ שאלות על אהבה וזוגיות. מומלץ לענות על החידון עם אהובכם או אהובתכם. התרווחו יחד על הספה והתחילו במלאכה:
|
● מהי צורת הרבים התקנית של המילה זוּגִיּוּת?
|
● יש חלופה עברית לדייט? ולקראש?
|
● מותק, חומד, חבוב או דובשן – איזו מילה מן התנ"ך?
|
|
|
|
|
|
העברית נוטה להביע סתמיות – היינו מבע ניטרלי שאיננו מתייחס למין דקדוקי מסוים – בצורות הזכר. מסיבה זו אנו אומרים: "קר לי" ו"כטוב בעינייך", "מקובל לומר" ו"ברור כשמש", וגם "איך מסבירים את השינויים בשפה".
|
|
|
|
היום כל ילד יודע שאפו הארוך של הפיל הוא חדק. ואולם במקרא 'חדק' אינו אלא מין קוץ, וכן הוא בספרות שלאחר המקרא עד העת החדשה.
כיצד אפוא כונה האף של הפיל? בעברית שעד המאה העשרים אפשר למצוא את הכינויים אף, חוטם, שופר, חצוצרה. נראה שהמילון הראשון המפרש את המילה חדק 'אפו של הפיל' הוא מילונם של אליעזר בן־יהודה ויעקב שטיינברג שיצא לאור ב־1903.
קראו עוד במאמר המתחקה אחר החדק העברי.
|
|
|
|
|
|
אנו מבקשים להציב זרקור לספרים מבית ההוצאה לאור שלנו: ספרו של עוזי אורנן "בראשית היה שפה" – מראה כי העברית שהוחייתה בסוף המאה התשע עשרה בארץ ישראל היא המשך ישיר של השפה העברית העתיקה.
בספר מתואר תהליך הפיכת העברית לשפה מדוברת, הגידול באוצר המילים והשינויים בדקדוק. עוד נידונים בספר מערכת ההגייה של העברית החדשה, הכתב העברי ושיטת הניקוד ובעיותיה. בחלקו האחרון של הספר מוצע בסיס חדש לתעתיק לטיני המיוסד על מבנה המילה והנשען על עיבוד העברית במחשב.
כעת במחיר מבצע מיוחד באתר חנות הספרים
|
|
|
|
בארכיון מצאנו חליפת מכתבים מעניינת המעידה על הלהט והדבקות בכל מה שקשור לעברית בימים לפני הקמת המדינה.
|
בקיץ תרצ"ז (1937) התקבל במשרדו של שמואל ייבין, המזכיר המדעי של ועד הלשון בתל אביב, מכתב בגרמנית מאת ד"ר רודולפינה מנצל, מאלפת הכלבים הנודעת, שהגיעה לביקור בארץ ושהתה במקווה ישראל במטרה להכשיר מאלפי כלבים של "ההגנה". ייבין סירב להשיב לפנייה ונימוקו עימו: "לדאבוני הרב רואה אני חובה להחזיר לך את מכתבך מבלי לטפל בו, כי איננו כתוב עברית".
ד"ר מנצל נענתה לאתגר, וכעבור שבוע התקבל מכתב בעברית שנכתב לפי בקשתה: "בתור בעלת מקצוע בענייני כלבי שמירה אני מבקשת לבדוק את הביטויים הטכניים העומדים אצלנו בלימוד... אין אנחנו רוצים להרגיל את המשתתפים בקורס זה לביטויים שאינם נכונים."
|
|
|
|
|
|
|