|
|
|
|
|
ירושלם הוא שמה המובהק של העיר בלשון המקראית.
הצורה דמוית הזוגי 'ירושלַיִם' שבפינו היא בוודאי משנית. בתנ"ך יש בעניין זה חילוף קרי וכתיב קבוע: ב־660 מקומות הכתיב הוא 'ירושלם' והקרי 'ירושלים'. רק בחמישה מקומות נמצאת הצורה 'ירושלים' גם בכתיב.
|
|
|
|
|
מן השורש חל"ף משמשים שלושה שמות תואר דומים: חֲלוּפִי (אלטרנטיבי), חִלּוּפִי (בר חילוף, שאפשר להחליפו), חֲלִיפִי (שמשמש ממלא מקום).
משלושתם מתאים לעניין שני ראשי הממשלה בממשלה החדשה שם התואר האחרון חליפי הגזור מן המילה 'חליף' שנקבעה לציון ממלא מקום.
|
|
|
|
|
|
|
בחודש שבט תש"ף (פברואר 2020) נערך בירושלים כינוס בין־לאומי לכבוד נשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר בהגיעו לגבורות.
כעת העלינו לאתר סרטים מלאים של עשרת מושבי הכינוס – העוסקים במחקר לשון חכמים בהשתתפות החוקרים המובילים בתחום.
|
|
|
|
|
הצירוף "ירושלים של זהב", שנעמי שמר השתמשה בו בשירה הידוע, הוא שמו של תכשיט שנהגו נשים לענוד.
השם העברי המקורי של תכשיט זה הוא "עיר של זהב", והוא נזכר במשנה במסכת שבת. שם נדונה השאלה במה אישה יכולה לצאת בשבת – כלומר מה נחשב תכשיט או חלק של בגד שמותר לצאת עימו מחוץ לבית בשבת ומה נחשב לחפץ שאסור לטלטלו בשבת.
|
|
|
|
|
|
|
|
אֲרִיאֵל הוא כינוי מוכר בתנ"ך לעיר ירושלים (ואולי להר ציון או לבית המקדש), למשל בפסוק "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד" (ישעיהו כט, א), כלומר 'אריאל – הקריה שבה חנה דוד'.
|
תשובה חדשה באתר עוקבת אחר השם אריאל במקרא בהקשרים אחרים המוכרים פחות.
|
|
|
|
|
מצאנו בארכיון שלנו מסמך יפה במיוחד: "קול קורא מירושלים עיר השלום לקהלות ישראל, בתי כנסיות, רבנים, ראשי־עם ולכל אחינו בני ישראל בארץ הקודש ובתפוצות הגולה".
|
בקול הקורא שפרסם נפתלי אברהמיהו בט"ו בשבט תרצ"ה (1935) הוא מפציר ביהודי העולם "לשוב ולהזכיר בכל ברכותינו את המושג אשר היה יקר מכל יקר בעמנו בכל הדורות – הוא מושג השלום", וממליץ "להנהיג מילה זו בתור ברכה בפגוש יהודי את רעהו ובהיפרדו ממנו".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
