|
|
|
|
|
ברוח הימים האלה נקיים הרצאות והשתלמויות מקוונות לציבור אוהבי העברית:
|
|
|
|
|
אַדְוָה – גלים קטנים על פני הים. המילה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי.
דֹּכִי – הגלים המתגבהים ונשברים ברעש אל החוף או אל הסלעים המצויים בקרבתו.
מִשְׁבָּר – גל גדול הנשבר אל החוף או אל סלעים בקרבתו, ובתוך כך יוצר קצף רב.
|
נַחְשׁוֹל – גל רב עוצמה הנוצר מרוח חזקה. בעבר הוצע להשתמש במילה כחלופה לצונמי.
|
|
|
|
|
|
|
במילים עבריות ולועזיות אחדות מופיעה בראש המילה אל"ף שאינה חלק מן המילה. למשל: לצד המילה תְּמוֹל יש אֶתְמוֹל, והפילוסוף היווני הנודע Platon היה בעברית לאפלטון. מה ההסבר להופעת האל"ף הזאת?
|
אל"ף זו מכונה בלועזית אל"ף פרוסתטית (prosthetic aleph), והמונח העברי שנקבע לה הוא אל"ף מַקדימה. מדובר באל"ף (ואולי רק בתנועה) שנוספת למילה בתחילתה מטעמי הגייה.
להרחבה בפרסום החדש באתר האקדמיה
|
|
|
|
|
שַׁחַר הוא שמם המקראי של דמדומי הבוקר, קרני השמש הראשונות.
המילה שחר משותפת ללשונות שמיות רבות – עובדה המעידה על עתיקותה. בטקסטים באוגריתית ובפניקית שחר הוא שמו של אל הזריחה (אחיו התאום של שלם – אל השקיעה), וגם מן האכדית מוכר אל ששמו ועניינו דומים. בכל הלשונות האלה, וגם בלהגים שמיים דרומיים, הרכיב שחר מופיע כחלק משמות פרטיים.
פרסום חדש במדור שמות ומשמעויות
|
|
|
|
|
|
|
הספר שפתנו במראות היה המילון העברי המצויר הראשון (1943), וסייע לעולים ארצה להתוודע אל השפה העברית ולהפוך אותה ללשונם. ספר זה הוא יוזמה חלוצית, מעשה ידיו של איש אחד: דוד אטינגר.
אטינגר השקיע בספר מזמנו, ממרצו ומהונו – הוא ליקט מאות מילים ומושגים מכל ענפי החיים, מיינם לפי נושאים, הציג לצידם את המונחים העבריים הרווחים (ואף הציע מונחים מקוריים משלו, במידת הצורך), וכל אחד מהם מלווה בציור הממחיש אותו ובדרך זו מסביר את משמעותו.
להרחבה ולצפייה במבחר סריקות מן המילון
|
|
|
|
|
הגאוגרף יהודה זיו (תרפ"ו–תש"ף, 1926–2020) הלך לעולמו שְׂבע שנים ומעשים. יהודה זיו שילב בחייו המקצועיים את שלוש אהבותיו: הגאוגרפיה של ארץ ישראל, ההדרכה והלשון. כמה ממאמריו ראו אור בכתב העת "לשוננו לעם" בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, ומתוכם אנחנו מביאים שני מאמרים.
|
יעקב שויקה (תרצ"ו–תש"ף, 1936–2020) היה פרופסור במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר־אילן, והיה ראש המכון לאחזור מידע ולבלשנות חישובית באוניברסיטה. הוא היה מומחה לניתוח ממוחשב של טקסטים ומאגרי טקסטים גדולים, עיבוד ממוחשב של שפות בכלל ושל עברית בפרט, ומחשוב של ענפים בבלשנות: המילונאות, המורפולוגיה והתחביר. פרסום לזכרו באתר
|
|
|
|
|
|
|
|
|
