|
|
|
|
|
ל"ג בעומר הוא יום של אש ושל שמחה.
|
על פי המסורת ביום הזה חדלה המגפה שהכתה בתלמידיו של רבי עקיבא. כולנו מקווים שעד ל"ג בעומר הבא (והלוואי שהרבה לפני כן) נוכל לחגוג את סיום מגפת הקורונה.
מדור מיוחד באתר לכבוד ל"ג בעומר
|
|
|
|
|
הרבעון המדעי בחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה
|
|
|
|
|
|
|
בישיבה האחרונה של האקדמיה אושרה רשימה חדשה של כמאתיים שמות של כוכבי־ים, קיפודי־ים ומלפפוני־ים. בין השמות: כיפת־קוצים אילתית, עֶפרונן משולש (בשל הקוצים דמויי העפרונות), מַטבעון ים־סופי, קיפוד־קט בֵּיצני, פתילעת אדמדמה (מלפפון־ים מוארך – השם הוא הֶלחם של פתיל ותולעת).
לרשימה המלאה של שמות קווצי העור –
|
|
|
|
|
הביטוי הארמי לְקַמַּן מובנו 'לפנינו', 'בהמשך (הדברים)' – מקורו בארמית: 'קַמַּן' היא מילת היחס קַמֵּי (לִפְנֵי) בנטיית המדברים, כלומר לְפָנֵינוּ.
גם הביטוי לְהַלָּן משמש בימינו במשמעות 'אחר כך', 'בהמשך (הדברים)': "להלן מובאים כללי יסוד בתורת הניקוד". לדעת רוב החוקרים להלן אינה אלא הָלְאָה המקראית בשני שינויים.
רשומה חדשה באתר סוקרת את הביטויים לקמן ולהלן, כדלקמן וכדלהלן
|
|
|
|
|
|
|
מה מקור המילה מדורה? מניין לנו צ'יזבט וקומזיץ? מה צורת היחיד של גחלים? והאם קיימת חלופה עברית למרשמלו?
גם אם אסור להדליק מדורות השנה, אתם מוזמנים לזרוק קיסם למדורה המדומה (הווירטואלית) ולנסות את כוחכם בחידון לוהט במיוחד על אש, על ל"ג בעומר ועל העברית.
לחידון המלא
|
|
|
|
|
עומר הוא קבוצת שיבולים: "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה – לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה" (דברים כד, יט). עומר הוא גם מידה או כלי מידה, כנזכר בקשר למן (שמות טז): "וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר", "וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן", "וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא".
עומר כשם פרטי וכשם משפחה מוכר רק מן הדורות האחרונים, אך בתנ"ך מצוי השם הקרוב עָמְרִי (בקמץ קטן) – אחד ממלכי ישראל (מלכים א טז, טז).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
