|
|
|
|
|
|
המושג הקשה והטעון שְׁכוֹל שזור בדברי ימיה של מדינת ישראל, ואנו נשאלים לעיתים על משמעותה המדויקת של מילה זו.
|
עיון בתנ"ך מעלה שהשורש שׁכ"ל משמש בכמה הקשרים – מהם המעידים על מובן מצומצם יותר מן המובן הרווח היום, ומהם המעידים על מובן רחב יותר.
בעברית החדשה חל צמצום במובן המילים שְׁכוֹל ושַׁכּוּל, והן משמשות בעיקר בקשר למוות במסגרת הצבא. שימוש זה עולה בקנה אחד עם שימושים מקראיים הקושרים בין מלחמה לשכול – דוגמת דבריו של שמואל הנביא לאגג מלך עמלק לפני שהרגו: "כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ כֵּן תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ" (שמואל א טו, לג).
מדור באתר לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה
|
|
|
|
|
את המילה עצמאות חידש על פי עדותו איתמר בן אב"י, כנראה בראשית המאה העשרים. וכך הוא כותב בספרו האוטוביוגרפי "עם שחר עצמאותנו": "הנה רואה אני בדמיוני את 'אחרית הימים'… הנה נקבצים ובאים אחינו מכל פזוריהם לארץ האבות… הנה שולח לפנינו אלהי אבותינו את הרצון והעוז להקים על יסודם את העצמאות העברית בכל תפארתה".
|
בלשון חכמים רגילות צורות דוגמת 'עצמו', 'עצמי', וכן הצירופים 'ברשות עצמו', 'לעצמי', 'בעצמי' וכיוצא בהם. צורות וצירופים אלו משמשים בין השאר להדגיש שעושה הפעולה מבצע אותה בכוחו, לבדו, ללא עזרת אחרים, נראה ששימושי לשון אלו היו ההשראה לחידושו של בן אב"י – עצמאות.
מדור מיוחד באתר לכבוד יום העצמאות
|
|
|
|
|
|
|
|
תקומת ישראל בארצו קשורה קשר עז בשיבה אל עבודת האדמה, החל בעלייה הראשונה והקמת המושבות ואחר כך בייסוד הקיבוצים והמושבים החקלאיים.
|
אתם מוזמנים לענות על החידון שלנו כדי להרחיב את ידיעותיכם באוצר המילים העשיר שעמד לרשות החקלאים העבריים מן התנ"ך ומספרות חז"ל. רבות מן המילים העתיקות שבו לשדות בחקלאות העברית החדשה.
מתאבן לקראת החידון: המילה חַקְלָאוּת מקורה במילה הארמית חֲקַל (=שדה). בארמית של התלמוד חקלַי או חקלַאי הוא 'איש שדה', ומכאן גם השם המופשט חקלאות. הַכְנסת המילה לעברית מיוחסת לדוד ילין.
חידון חקלאות עברית
|
|
|
|
|
אספנו מבחר מילים ומונחים המלווים את חיינו בתקופת המגפה והוספנו להם הגדרות קצרות.
|
החלופה העברית למילה היגיינה היא גֵּהוּת – מכלול הפעולות לשמירה על כללי הניקיון במטרה למנוע התפשטות של מחלות. המילה חודשה בעקבות המילה גֵּהָה והפועל גָּהָה שבמקרא, שמקובל לפרשם ריפוי: "וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם וְלֹא יִגְהֶה מִכֶּם מָזוֹר" (הושע ה, יג).
|
|
עוד תוכלו לברר בעזרת המילון מה ההבדל בין סגר להסגר, איך אומרים "פנדמיה" בעברית, מה זה "אקספוננציאלי" ואיך אומרים את זה בעברית.
|
|
|
|
|
|
|
לזכרו של שאול־ליב וירצברגר, אשר נפל ביום ג' בסיון תש"ח
|
בארכיון שלנו נמצא מכתבו של שאול־ליב וירצברגר ז"ל. הוא עלה לארץ בשנת 1941 באוניית מעפילים ונכלא במחנה המעצר בעתלית. "זה שמונה חודשים שאנו במחנות הסגר", כתב שאול בשמו ובשם חבריו לוועד הלשון העברית. קבוצת המעפילים ביקשה לנצל את זמן השהייה במעצר כדי ללמוד ולשכלל את הלשון, אך חומר לימוד לא היה בנמצא. "אני פונה אליכם", ביקש שאול, "שתאבו בטובכם ותשלחו לנו איזה חומר למוד כמו מלון, חוברות מן 'לשוננו' ומה שביכולתכם".
|
|
|
|
|
המילה מדינה היא מן השורש די"ן, והוא מעיד על מהותה: אזור שיפוט, מקום שחלה בו מערכת חוקים. במקרא 'מדינה' היא מחוז, חלק של ישות שלטונית כוללת. במגילת אסתר מסופר שאחשוורוש מָלך על "שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" ושלח ספרים "אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ".
בספרות חז"ל וגם בחיבורים מימי הביניים המילה 'מדינה' משמשת לישויות גאוגרפיות מגוונות – עיר, מחוז, ארץ.
בעברית החדשה התקבע השימוש במילה במשמעות המוכרת לנו היום: ארץ בעלת שלטון מרכזי עצמאי, ובהקשרים מסוימים גם חבל ארץ בעל שלטון מקומי־עצמאי המשתייך לשלטון מרכזי רחב יותר.
עוד על גלגולי המילה 'מדינה' מן המקרא ועד ימינו
|
|
|
|
|
|
|
|
|
