|
|
|
|
|
"מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה" (ישעיהו נב, ז)
|
נשאלנו אם המילה 'בשורה' והפועל 'לבשר' יכולים לשמש גם להודעה רעה ועצובה.
|
במקרא מילים אלו משמשות הן להודעות טובות הן להודעות רעות. אומנם רוב הבשורות טובות, אבל יש גם כאלה שלא. כך למשל האיש שנס מן המערכה מספר לעלי הכוהן: "וַיַּעַן הַמְבַשֵּׂר וַיֹּאמֶר נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם וְגַם שְׁנֵי בָנֶיךָ מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים נִלְקָחָה" (שמואל א ד, יז).
וכותב רד"ק: "כל המספר חדשות בין טוב בין רע נקרא מבשר".
|
ידוע גם הצירוף 'בשורת איוב', אך לעומתו הביטויים 'איש בשורה' ו'יום בשורה' הלקוחים מן המקרא כוונתם לטובה.
|
|
|
|
|
|
מה מיוחד בשידורים במלחמה הזאת לעומת העבר?
|
|
על מה מקפידים יועצי הלשון בימים אלו?
|
איך הופכים את העברית לשפה מחבקת?
|
במסגרת סדרת המפגשים המקוונים שלנו בהנחיית ורד ליון־ירושלמי – אתם מוזמנים למפגש ב"זום" בנושא לשון השידור בימי מלחמת 'חרבות ברזל' – על האתגרים שאיתם מתמודדים יועצי הלשון, המגישים והעורכים ברשתות השידור במציאות המורכבת שאנחנו חיים בה.
|
משתתפי המפגש:
רות אלמגור־רמון, חברת האקדמיה ללשון העברית ויועצת לשון בתאגיד השידור "כאן";
אריה גולן, עיתונאי ומגיש יומן הבוקר "הבוקר הזה" בכאן ב' של תאגיד השידור הישראלי.
|
|
|
|
|
|
|
לציון יום הזיכרון השנתי לרצח יצחק רבין אנחנו מביאים תכתובת מעניינת מן הארכיון שלנו בעניין השפה שבה נישאו נאומיהם של יצחק רבין ושמעון פרס בטקס הענקת פרס נובל לשלום ב־1994: מכתב מנשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר ותגובת ראש הממשלה רבין.
|
נשיא האקדמיה הלין במכתבו על בחירתם של יצחק רבין ושר החוץ פרס לנאום באנגלית בטקס – שלא כדוברים האחרים שנאמו בשפתם: נורווגית וערבית.
|
ומה הייתה תשובתו של רבין?
"עניין הנאום בעברית נשקל וגברה הדעה שזו הזדמנות להעביר מסר למאות מיליונים בשפתם. מכל מקום, אין ספק בדבר קדימותה של השפה העברית על פני כל שפה אחרת.
ואולי טעיתי? אולי.
אקווה לתקן בהזדמנות קרובה, אם תיקרה על דרכי."
|
|
|
|
|
פיר בימינו הוא חלל צר וארוך – מתחת לקרקע וגם מעל לקרקע (כמו פירים בבניינים למעליות ולאוורור).
|
מה מקור המילה? היא עולה לראשונה כמילה יחידאית בתלמוד הבבלי במשפט שנשמע כמשל או כפתגם עממי: "שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר" (כתובות עא ע"ב; נדרים פא ע"א). רש"י פירש פיר 'חור', וההבנה הרגילה של הפתגם היא שהשועל רגיל בעפר שבמאורתו ולכן אינו מת בה.".
|
אשר לגיזרון המילה פיר – יש מי שקשר את המילה לשורש פר"ר שעניינו לפורר. אחרים סבורים שהיא נתגלגלה ממילה כגון חֲפִיר – בהשמטת החי"ת הגרונית. ואולם מתקבלת הדעה שאין פיר אלא גלגול של פַּעַר, כעין סדק או בור שנפער..
|
|
|
|
|
|
|
העברית שלנו משופעת במאות רבות של מטבעות לשון, ואלו מְתבלים את לשוננו ומעניקים לה נופך מיוחד משלה.
|
נסו את כוחכם בחידון ובחנו את ידיעותיכם בארנק המטבעות של לשוננו: מה פירוש הביטוי? מה מקור המטבע? מה נרדף ומה מנוגד? ועוד ועוד.
|
|
|
|
|
עקב המצב הביטחוני מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית פותח את שעריו ומזמין קבוצות, משפחות ויחידים לפעילות בחינם המתקיימת במקלט מוגן בבית האקדמיה ללשון העברית..
|
אתם מוזמנים להגיע אלינו לחוויה פעילה העוסקת בעברית מראשיתה לפני אלפי שנים ועד לעברית של המאה ה־21.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
