|
|
|
|
|
"נעבור את זה יחד" או "נעבור את זה ביחד"? תשובתנו היא ששתי הצורות 'יחד' וגם 'ביחד' תקניות. אומנם במקרא יש רק "יחד", ואילו את "ביחד" אפשר למצוא רק בחיבורים מאוחרים יחסית מספרות חז"ל, ואולם די בתיעוד זה כדי להתיר את השימוש בצירוף "ביחד".
|
האירועים הקשים של המלחמה המתחוללת בישראל מאז שמחת תורה תשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, מעוררים גם שאלות הקשורות בשפה.
|
אספנו כמה מן השאלות שהגיעו לאקדמיה בימים אלו והבאנו לצידן את תשובותינו, שיכולות לעזור גם לאחרים.
|
|
|
|
|
|
איך הפך המושג 'רוח הלחימה' לרעל?
|
|
איזה חיל תרם הכי הרבה מילים לעברית?
|
איך נכנס הביטוי 'צל"ש או טר"ש' לעולם הפוליטי?
|
הציבור מוזמן להצטרף למפגש שבו תשוחח ורד ליון־ירושלמי, יועצת התקשורת של האקדמיה, עם ד"ר רוביק רוזנטל, בלשן מילונאי וסופר, אשר ספרו "מדברים צהלית" עוסק בדיוקן שפת הצבא הישראלי..
|
בשיחה נבחן כיצד השפה הצבאית משפיעה על שפת היום־יום הישראלית בכל תחומי החיים, ונבדוק אם יש גם השפעה של השפה האזרחית על שפת החיילים, וכמובן נשוחח גם על הסלנג הצבאי.
|
|
|
|
|
|
|
"אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת" (ויקרא כו, יג).
|
המילה קוממיות קשורה לפעלים קָם וקוֹמֵם, והיא מתפרשת כתואר פועל שמשמעו 'בקומה זקופה'. כך גם בלשון התפילה והברכות, כגון "והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ ותוליכנו (מהרה) קוממיות לארצנו".
|
מראשית המאה העשרים המילה קוממיות החלה אט־אט לשמש כשם עצם מופשט במשמעות זקיפות קומה מדינית, עצמאות. מכאן השם המליצי למלחמת השחרור – מלחמת הקוממיות.
|
|
|
|
|
"וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד" (ירמיהו ל, י).
|
השורש שק"ט ותיק בעברית ורגיל מאוד כבר במקרא. ברוב הפסוקים מילים מן השורש הזה קשורות לשלווה, לרוגע ולביטחון, כגון "וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה".
|
שם העצם שֶׁקֶט בא במקרא רק פעם אחת – בדבר אלוהים אל דוד על שלמה: "הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ, הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה וַהֲנִיחוֹתִי לוֹ מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב, כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו" (דברי הימים א כב, ט). גם כאן שקט הוא 'שלווה'. לצידו רווחת יותר במקרא באותו המובן צורת המקור הַשְׁקֵט, כגון "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם, וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם" (ישעיהו לב, יז).
|
|
|
|
|
|
|
בימים אלו אנו מציינים מאה ועשר שנים לאירוע שטלטל את היישוב העברי ואשר נודע בשם "מלחמת השפות". בסוף תרע"ג ובתחילת תרע"ד (1913–1914) התחולל מאבק נגד חברת 'עזרה' היהודית גרמנית, והוא נצרב בתודעה הציבורית כניצחון מוחץ של השפה העברית וכסמל לעצמאות לאומית ותרבותית. ואומנם המפלה של 'עזרה' הייתה צעד חשוב בהינתקות של תושבי הארץ מהתלות הכלכלית והרוחנית ביהדות אירופה.
|
במאמר מאת ד"ר נטע דן מוצגת זווית מעט אחרת של האירוע: "השנים הרבות שחלפו מאז המאבק שייפו את סיפורו, החליקו את קצותיו המחודדים והפכו אותו למיתוס מרשים ומהודק – עלילת גבורה של 'טובים' נגד 'רעים', ברוח סיפורי הניצחון מן ההיסטוריה של העם היהודי. דומה שזוהי דרכו של עולם – תהליכים מורכבים מתגבשים ברבות הזמן לסיפור פשוט וחד־ממדי, אלא שהארכיון חושף תמונה מעט אחרת. המסמכים המתעדים את מלחמת השפות מסגירים שמץ מן הרצונות הסותרים שהילכו בקרב בני הארץ, ואת בליל האינטרסים, השאיפות והפחדים של המעורבים במחאה".
|
|
|
|
|
עקב המצב הביטחוני מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית פותח את שעריו ומזמין קבוצות, משפחות ויחידים לפעילות בחינם המתקיימת במקלט מוגן בבית האקדמיה ללשון העברית..
|
אתם מוזמנים להגיע אלינו לחוויה פעילה העוסקת בעברית מראשיתה לפני אלפי שנים ועד לעברית של המאה ה־21.
|
במרכז התרבות וההדרכה יצירות אומנות מרהיבות המספרות את תולדות העברית, רהיטים וחפצים מביתו של אליעזר בן־יהודה, הכרטסת של המילונאי הנודע אבן־שושן ועוד.
|
הביקור המודרך במרכז משלב פעילויות ומשחקים סביב תופעות לשון וחידושי העברית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
