|
|
|
|
|
קטעים מהסרט ההיסטורי "שיבת ציון" של הצלם הנודע יעקב בן־דב מתעדים כמה מאנשי הלשון החשובים ביותר שהיו שותפים בהחייאת הדיבור העברי, ובהם אליעזר בן־יהודה, איתמר בן־אב"י, דוד ילין ויהודה גור.
|
הסרט הופק בשנת 1921 ובמשך שנים רבות נחשב אבוד, עד שהתגלה בפראג בשנת 1989.
|
הקטע הראשון מתעד את הנציב העליון סר הרברט סמואל מקבל את פניהם של אנשי רוח, מנהיגים ונציגי דתות וקהילות שונות מארץ ישראל המנדטורית.
|
בקטע השני צולם ביקורו הרשמי של שר המושבות וינסטון צ'רצ'יל בארץ ישראל. משלחות של נכבדי היישוב היהודי בארץ הגיעו לטקס החגיגי שנערך בירושלים בחלקת האוניברסיטה בהר הצופים. במעמד העניק הרב קוק ספר תורה לצ'רצ'יל, ונחום סוקולוב נאם.
|
קולות מן העבר – אתם מוזמנים להשתתף בהרצאה מקוונת שלנו שבה תוכלו לשמוע את מחיי השפה מספרים בקולם על האתגרים הלשוניים והחברתיים שעימם התמודדו בדרך לחידוש הדיבור העברי.
לכל הפרטים ולקישור לצפייה
|
|
|
|
|
ביום י"ז בכסלו תש"ח, 29 בנובמבר 1947, אישר האו"ם את תוכנית החלוקה של ארץ ישראל, וכך נסללה הדרך להקמת מדינת ישראל. יום זה ידוע בשם כ"ט בנובמבר, שהוא שם משונה למדי: אנו רגילים לציין תאריך עברי באותיות (למשל: ה' באייר, י"א באדר) ותאריך לועזי בסְפָרוֹת (למשל: 1 באפריל, 4 ביולי), ואילו כאן משמשות אותיות לציון תאריך לועזי.
|
ככל הנראה, מבנה הכלאיים של התאריך הזה נובע ממעמדו המיוחד של האירוע – כפי שאפשר ללמוד מאירוע מרכזי אחר שהיה שלושים שנה לפניו. ביום י"ז במרחשוון תרע"ח, 2 בנובמבר 1917, הכריז הלורד בלפור על תמיכתה של בריטניה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. יום הצהרת בלפור היה תאריך מכונן עד כדי כך שאליעזר בן־יהודה ואחרים החלו למנות את השנים לפיו: "כך וכך להצהרת בלפור". תאריך ההצהרה נודע בשם ב' בנובמבר, ועל שמו נקראה כיכר ב' בנובמבר בתל אביב (כינויה המוכר יותר כיום הוא "כיכר מוגרבי").
|
שני התאריכים – ב' בנובמבר וכ"ט בנובמבר – מציינים מאורעות בעלי חשיבות רבה לעם היהודי, ובד בבד קשורים קשר ישיר לאומות העולם. זו כנראה הסיבה למבנה המיוחד שלהם: מצד אחד התאריך הוא על פי לוח השנה הכללי ויש בו הבעת כבוד לאומות העולם על חלקן במאורע, ומצד שני האותיות העבריות נותנות לתאריך נופך חגיגי ומלמדות על זיקתו ההדוקה לעם היהודי.
|
ואיך ציינו תאריכים בעברים הקלסית? להרחבה
|
|
|
|
|
|
|
בלשון המדוברת רווח הפועל התקלח לציון ניקוי הגוף במים, ולצידו משמש הפועל התרחץ – בעיקר בלשון הגבוהה. מה ההבדל?
|
הוותיק מן השניים הוא הפועל הִתְרַחֵץ, ככתוב באיוב "אִם הִתְרָחַצְתִּי בְמֵי שָׁלֶג". עם זאת בתנ"ך רגיל יותר רָחַץ בבניין קל, כגון "וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר". רחץ והתרחץ משמשים שניהם גם בימינו, וכך רוחצים או מתרחצים בים, בבריכה ובאמבט – אם לשם ניקוי ואם לשם טבילה ושהייה במים.
|
הפועל הִתְקַלֵּחַ אינו מצוי בעברית הקלסית, אך פעלים אחרים מאותו השורש מוכרים למן המשנה, ובעיקר קִלֵּחַ, כגון "צנור המקלח לרשות הרבים" (תוספתא עירובין). ברוב ההקשרים מדובר בזרם מים היוצא מצינור או מרזב ודומיהם. בעת החדשה, עם התפשטות חדרי המרחץ הכוללים צינור המְקלח מים על גוף המתרחץ, החל לשמש גם הפועל התקלח.
|
|
|
|
|
מקורו של סימן הגרש במערכת טעמי המקרא. בעברית החדשה תפקידו העיקרי הוא לסמן קיצור של מילה אחת, ומקומו קבוע – אחר האות האחרונה של המילה המקוצרת, למשל מס' (= מספר), עמ' (= עמוד).
|
אך יש לגרש שימושים נוספים, ונראה שהמשותף להם הוא הרצון לסייע בפיענוח רצף אותיות הזר לכתיבה הרגילה בעברית. שימושים אלו לא נדונו באקדמיה, והדברים שלהלן אינם אלא תיאור של הנוהֵג בציבור.
|
א. ציון זרותה של המילה – למשל חבר'ה (מיידיש; הגרש מסייע להבדיל מן המילים חֶבְרָה וחֲבֵרָה), תכל'ס (ההגייה היידית של המילה העברית תַּכְלִית). בשימוש זה של הגרש הוא בא לפני האות האחרונה במילה.
|
ב. הפרדה בין רכיבי המילה – בעיקר לפני צורן לא עברי, כגון אבא'לה, רבקה'לה, מקדונלד'ס (McDonald's), ואף רוק'נרול (Rock & Roll). לעיתים הגרש מְחקה את השימוש ב־' בכתיב האנגלי.
|
ג. ציון השמטת עיצורים האופיינית לדיבור – למשל תוריד ת'יד ('את היד'), אבא ש'ך ('אבא שלך').
|
|
|
|
|
|
|
- חגיגה עברית משפחתית – מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית מזמין אתכם לפעילות לילדים בכיתות א' עד ו' בליווי מבוגר (או מבוגרים) – נגלה יחד מה הייתה העברית בשביל דובריה וקוראיה בעבר ומה היא בשבילנו היום, נכיר תופעות לשון מיוחדות (לא רק בעברית!) ונגלה מה הן מספרות על העברית ועל עצמנו. לפרטים ולהרשמה
- מפגש או מאבק: עברית ולשונות אחרות – בחנוכה נציין 102 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה, מחיה השפה העברית. מרכז התרבות וההדרכה מזמין אתכם למפגש מיוחד לרגל החג ולכבודו של בן־יהודה. המפגש כולל פעילות והרצאה על עבודת האקדמיה ואתגרי העברית במאה ה־21 ומיועד למבוגרים ולנוער (מגיל 14). לפרטים ולהרשמה
|
|
|
|
האקדמיה ללשון העברית מזמינה את שוחרי השפה העברית לשתי השתלמויות מקוונות חדשות ומקיפות בנות 12 מפגשים כל אחת (מחיר מיוחד לעובדי הוראה; ההשתתפות מוכרת לגמול).
|
- מי צריך הכוונת לשון – בהשתלמות המקוונת נלמד על תולדות הדקדוק הפוסקני (נורמטיבי) ועל תרומתו לעליית הבלשנות כמדע 'טהור'. נכיר את גישותיהם של הבלשנים חיים בלנק, אבא בנדויד, חיים רוזן, זאב בן־חיים ואחרים, ונבחן את דרכם של ועד הלשון העברית וממשיכתו, האקדמיה. מתוך העיון בנושאים האלה נוכל לבחון מחדש את השאלה: האם יש מקום לפוסקנות בימינו? לפרטים ולהרשמה
- תקן וניסוח – תקנת הלשון כוללת את תחומי הכתיב, הפיסוק, אוצר המילים והניסוח הכללי. בהשתלמות המקוונת נרכוש מיומנויות בסיסיות בכל אחד מן התחומים האלה. נכיר גם את אתרי האקדמיה ונלמד להיעזר בהם לצורך שיפור הניסוח. ההשתלמות כוללת הרצאות עיוניות וסדנאות מעשיות. לפרטים ולהרשמה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
