|
|
|
|
|
את המילה שָׁעוֹן חידש הרב יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון. קודם לכן נהג הצירוף 'מורה שעות', ולצידו שימשו לעיתים הצירופים 'מד זמן', 'כלי שעה' ו'כלי מורה שעות'.
עוד נהגו המילים שָׁעָה ואוֹרְלוֹגִין: השימוש במילה שָׁעָה הן ליחידת הזמן הן לכלי המדידה שלה נעשה על דרך הערבית (سَاعَة), ואילו המילה אוֹרְלוֹגִין נזכרת בספרות המדרשית ומקורה במילה היוונית horologion ('מודד זמן'; מילולית: 'אמירת זמן'). משנתקבלה המילה שעון התייחדה המילה אורלוגין לשעון קיר גדול, לרוב בעל מטוטלת.
|
ואיפה תועד השימוש הראשון במילה שעון? להרחבה
|
|
|
|
|
"העובדה שכל הקהל היושב באולם מבין את שפתי, זה קשה לי לתאר את השמחה"
|
במסגרת המיזם לשיתוף ראיונות מאוסף ציפורה ואהרן בר־אדון לתולדות תחיית הלשון העברית בדיבור־פה, אנו מביאים כאן ריאיון נדיר שהוקלט בשנת 1965 עם חנה רובינא – ממייסדי "תיאטרון הבימה", אשר שיחקה כל חייה בתיאטרון וכונתה "הגברת הראשונה של התיאטרון העברי".
|
בריאיון תיארה רובינא בין היתר את הלבטים של שחקני "הבימה" בשאלת המבטא העברי ואת ההתייעצויות שקיימו בנושא: "שאלנו את הסופרים הגדולים שלנו, שהיו אז ברוסיה, ורובם היו בעד האשכנזית. ואנחנו לקחנו על עצמנו את העוז לקבל את המבטא הספרדי […] ידענו שסוף דרכנו היא לארץ ישראל". עוד סיפרה רובינא על ההתרגשות שחשה בארץ, כשהקהל הבין את שפתה: "העובדה […] שכל הקהל היושב באולם מבין את שפתי, זה קשה לי לתאר את השמחה".
|
|
|
|
|
|
|
אל המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית מגיעות שאלות רבות בעניין היידוע – דהיינו השימוש בה' הידיעה וכלליה. ויותר משיש לנו תשובות ברורות וחד־משמעיות אנחנו מוצאים את עצמנו נבוכים מן ההתבוננות בנוהגי היידוע ואי־היידוע בלשוננו.
|
אף שדוברי עברית ילידיים (או שמא נאמר: דוברי העברית הילידיים) מרגישים לרוב בביטחון מתי מתאים ומתי לא מתאים להוסיף את ה' הידיעה, אפשר להצביע על מקרים רבים שבהם הקטגוריה הזאת מתעתעת בנו: יש שהדוברים מוסיפים את ה' הידיעה במקום שהיא מיותרת, יש שהם מחסירים אותה במקום שהיא מתבקשת, ויש מקרים שבהם לא ניכר הבדל בין יידוע ובין אי־יידוע.
|
האם יש כללים ברורים לשימוש בה' הידיעה? מדוע לעיתים מוותרים על היידוע במקום שהוא מתבקש ולעיתים מוסיפים יידוע במקום שהוא לכאורה מיותר? אנו מביאים כאן סקירה של דרכי השימוש בה' הידיעה במבט עכשווי וגם בהשוואה ללשון המקורות.
|
|
|
|
|
לא פעם עשויים דוברי העברית לחוש שמילה אנגלית מוכרת קרובה למדי למילה עברית מקבילה. למשל: מַפָּה–map, אוויר–air, בסיס–base. הֲיד המקרה בדבר?
|
כידוע השפעת האנגלית על אוצר המילים של העברית (ולפעמים גם על דקדוקהּ) ניכרת ביותר בדורות האחרונים, למן ימי המנדט הבריטי בארץ ישראל ועד השפעתה המתגברת של השפה האנגלית (בעיקר האמריקנית) בעולם כולו בימינו. ואולם אין בכך כדי להסביר את קרבתן של מילים שנוכחותן בעברית ידועה זה מאות בשנים – למשל המילה מַפָּה, הנמצאת כבר במשנה.
|
|
כאן עיקר התשובה נעוץ במגע קדום בין לשונות – מגעהּ של העברית עם היוונית והלטינית בארץ ישראל וסביבותיה למן התקופה ההלניסטית (המאה השנייה לפני הספירה) ועד התקופה הביזנטית. העברית שאלה מהן מילים רבות, ובהן אצטדיון, אוקיינוס, תיאטרון וקרקס, אך באלו הזרוּת בולטת בשל צורתן וריבוי עיצוריהן.
|
|
|
|
|
|
|
האקדמיה ללשון העברית מזמינה אתכם, תלמידים ותלמידות של החוגים ללשון העברית, להגיש מועמדות למלגת האקדמיה ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ה.
|
המלגה מיועדת למי שעומד בכל שלושת התנאים האלה:
|
- תלמיד השנה השנייה או השלישית לתואר הראשון בחוג ללשון העברית באחת האוניברסיטאות בישראל.
- בעל הישגים טובים בלימודים.
- בעל רקע חברתי־כלכלי (סוציו־אקונומי) המצדיק לפי שיקול דעתה של ועדת המלגה מתן מלגה.
|
|
|
|
מהו מַדְגֵּשׁ ומהי אֲפִיפִית?
איך אומרים בלנדר בעברית? ואיך אומרים שמפו?
|
עכשיו במבצע בחנות – משחק רביעיות מאתגר ומשעשע לכל המשפחה. במשחק 48 קלפים מאוירים באיורים חינניים ומושכי עין. הקלפים מתחלקים ל־12 רביעיות, שבכל אחת מהן ארבע חלופות עבריות למילים לועזיות מחיי היום־יום: "משהו מתוק", "משהו על גלגלים", "משהו לשחק", "משהו לטיפוח" ועוד ועוד.
|
המשחק "עברית בריבוע" משלב חוויית משחק עם לימוד של חלופות עבריות, והוא ישמח גם ילדים וגם מבוגרים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
