|
|
|
|
|
בימים אלו אנו שומעים לא פעם בכלי התקשורת על המילה ציר בהקשרים צבאיים או מדיניים: 'ציר פילדלפי', 'ציר הרשע', 'פתיחת ציר' ועוד.
|
המילה ציר ידועה במגוון משמעויותיה כבר בתקופות קדומות, ורובן שרדו עד ימינו. כך יש לנו כמה צירים: צירי לידה, ציר הדלת, ציר בכינוס או ועידה, ציר שהוא רוטב וציר במובן 'פסל'.
|
|
מהיכן נגזרו המשמעויות השונות של המילה הקצרה, וכיצד התפתחה המשמעות המוכרת בהקשר הצבאי?
|
|
|
|
|
בפתחם של דברים נוקטים לעיתים את הצירוף ראשית כול. צירוף זה כשר בהחלט – הוא מובא במילונים העבריים, מתועד כבר בספרות ימי הביניים, ואף אפשר שהתגלגל משימושים שמקורם במקרא ובמדרש, כגון "מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה" (דברים כו, ב).
|
לעומת זאת השימוש במילה שנית שייך ביסודו לסדרה ראשית... (לאו דווקא 'ראשית כול') שנית… שלישית... – סדרה המשמשת בהצגת רשימה של פריטים, ובעיקר רשימה של נימוקים. בסדרה זו אין צורך במילה 'כול', ואף אין בה היגיון: הרי הדבר שנאמר עליו 'שנית' איננו שני לכל מה שאחריו, אלא רק לדבר הראשון שבא לפניו. הצירוף המוטעה "שנית כול" נוצר מתוך היקש לצירוף 'ראשית כול'. גם באנגלית קרה אותו הדבר: יש האומרים second of all בהשפעת first of all, אך הניסוח הזה נחשב משובש.
|
|
ומה בדבר הצירוף "אל"ף כול"?
|
|
|
|
|
|
|
במסגרת סדרת ההרצאות המקוונות שלנו, אנו מזמינים את הציבור להשתתף בהרצאתו של ד"ר דורון יעקב – על לשון ולשונות בתפילות החגים.
|
בהרצאה נפגוש דוגמאות מעניינות מתוך התפילות והברכות של חגי תשרי, ונראה כיצד עיון מעמיק ברובד הלשוני שלהן עשוי להאיר גם על תוכנן ועל כוונת המתפלל.
|
המרצה: ד"ר דורון יעקב, חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית והממונה על אוסף המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל.
|
|
מועד ההרצאה: יום שני כ"ז באלול תשפ"ד (30 בספטמבר 2024) בשעה 19:00.
|
|
|
|
|
|
חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה כְּמוֹ אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יְהוּדָה
|
|
שַׁבְתִּי לַמִּלָּה הָעִבְרִית כְּמוֹ עֵנָב אֶל הַיַּיִן
|
|
אֶל עֹמֶק מְחוֹזוֹת הַחֵית וְהָעַיִן
|
|
וְטוֹב לָנוּ שְׁתֵּינוּ, אֲנִי וְהָעִבְרִית
|
לַמְרוֹת כָּל הַשָּׁנִים הִנֵּךְ עֲדַיִן מִסְתּוֹרִית
|
|
וְאֵין לְאַהֲבָתִי זוֹ שׁוּם תְּהִיּוֹת
|
|
לֹא אַחְלִיף אֶת הַתְּשׁוּקָה ל־22 אוֹתִיּוֹת
|
|
כִּי עִבְרִית הִיא הַיְּחִידָה
|
שֶׁבָּהּ אוּכַל אֲנִי לִהְיוֹת.
|
מיכל זגון רוגל בחרה לשתף אותנו בשיר אהבה לשפה העברית שכתבה לרגל ט"ו באב האחרון. וכך היא הקדימה: "אף שאפוקליפסה עכשיו, תכף ט״ו באב. אז החלטתי לעשות לעצמי טובה ולכתוב שיר אהבה. אולי כדי שמשהו יתחיל כאן ללבלב, חייבים להפעים את הלב".
|
|
|
|
|
|
|
חדש בחנות שלנו! אנחנו מתרגשים להציע בובת תצוגה של אליעזר בן־יהודה במהדורה מוגבלת. הבובה היא מתנה ייחודית לכל מי שרוחו של בן־יהודה מפעמת בו, ולכל מי שדולקת בנפשה אש האהבה ללשון העברית.
|
הבובה, שעוצבה במיזם 'פיסת היסטוריה', מוצגת כאן בקופסת תצוגה ייחודית לנו.
|
בחלקה הקדמי של הקופסה מוצג בית האקדמיה ללשון העברית – הגוף הממשיך את דרכם של אליעזר בן־יהודה ושל ועד הלשון העברית. בצד האחורי של הקופסה מובא תקציר ביוגרפי על מפעלותיו של בן־יהודה בהחייאת השפה העברית ורשימה קצרה של כמה מחידושי המילים הבולטים שתרם ללשוננו המתחדשת: מ’מילון’ ועד 'עיתון', מ’בובה’ ועד 'גלידה'.
|
|
|
|
|
מחפשים מתנה לחג? במקום לאמץ את הראש ולקנות שוב מערכת מחבתות או שובר קנייה שלעולם לא ינוצל – אנחנו ממליצים לכם להפתיע את היקרים לכם במתנה עברית מקורית ויצירתית לחג שכל המשפחה תמצא בה הנאה.
|
המארז החגיגי שלנו כולל שקית מתנה ממותגת ובה:
|
- מילון מונחי היין – יין ישמח לבב אנוש, ומילון מונחי היין הוא מתנה משמחת במיוחד לחובבי תרבות היין.
- סינר עברי "טעים לבשל בעברית" – סינר ובו מוצגים שמות עבריים של כלי מטבח מלווים באיורים מקוריים הלקוחים מתוך מילון מאויר משנת תרצ"ג (1933).
- משחק הרביעיות "עברית בריבוע" – משחק הפעלה יצירתי המשלב חוויית משחק עם לימוד של חלופות עבריות למילים לועזיות רווחות. המשחק ישמח ילדים וגם מבוגרים, ויעניק להם שעת בילוי מעשירה בעברית.
- מילון הכיס "מאה מילים" – אסופה חיננית של מאה מילים שחידשו ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית לפי עשורים, בלוויית איוריה מלאי ההומור והנוסטלגייה של אורית ברגמן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
