|
|
|
|
|
המילה המקראית שׁוֹאָה יוחדה לציון רצח היהודים על אדמת אירופה. למילה שׁוֹאָה גוני משמעות שונים בתנ"ך: שממה, סוּפה וגם אסון וחורבן. למשל: "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל" (צפניה א, טו).
בעיתונות העברית של המאה התשע־עשרה היא משמשת בעיקר במשמעות 'אסון', כגון בביטויים 'להמיט שואה', 'להביא שואה'. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 גבר השימוש במילה שׁוֹאָה לתיאור מצב היהודים תחת השלטון הנאצי בגרמניה ובארצות השכנות ולציון המלחמה שלפי הבנתם של רבים עמדה להתרגש על אירופה בכלל ועל היהודים בפרט.
מדור מיוחד באתר ליום הזיכרון לשואה ולגבורה
|
|
|
|
|
ליל שישי או ליל שבת? מהו 'סרח' בביטוי 'הסרח העודף'? איך יש לומר – 'הֵזֵם' או 'הֵזִים'?
|
באתר האקדמיה כינסנו מבחר קטן משפע הפינות "רגע של עברית" ששודרו בעבר ברשת ב' של קול ישראל.
את הפינות כתבה רות אלמגור־רמון, יועצת הלשון ברשות השידור (וכיום בתאגיד השידור הציבורי) מטעם האקדמיה, ולעיתים השתתפו בהן כותבים אורחים.
הפינות התמציתיות מציעות מידע מרתק על גלגולי מילים, מטבעות לשון, תבניות לשון ודרכי ניסוח מומלצות.
|
|
|
|
|
|
|
פַּחְמֵימָה היא הלחם המילים פַּחְמָן ומֵימָה, בבואת המונח הלועזי carbohydrate – הלחם של carbon ו־hydrate.
|
המילה פַּחְמֵימָה – לציון אב המזון המורכב מפחמן, מחמצן וממימן (כמו סוכר ועמילן) – נתחדשה במילון למונחי כימיה (במקור: חימיה) משנת תרפ"ח (1928). במילון זה נקבעו מאות מונחי יסוד עבריים בתחום הכימיה, ובהם גם שמות יסודות כמו חמצן, מימן ופחמן. רבים מהם נקלטו ומשמשים הן את אנשי המקצוע הן את הציבור הרחב.
|
|
|
|
|
עם התפשטות נגיף הקורונה ובהנחיית משרד הבריאות נאלצים כולנו לכסות את הפה ואת האף במסכה, ומעתה תוהים רבים – האם עוֹטִים מסכה או חוֹבְשִׁים אותה? ואולי פשוט שָׂמִים? נראה שהפועל המתאים ביותר בהקשר זה הוא עָטָה.
הוראתו העיקרית של הפועל המקראי עָטָה היא עיטוף וכיסוי. בהקשר זה מעניין במיוחד ציווי שנצטווה המצורע: "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא" (ויקרא יג, מה).
הפועל 'עטה' משמש גם במשמעות מושאלת בהקשר דומה לכיסוי הפנים דוגמת "עטה ארשת רצינית".
עוד על הפעלים לעטות, לחבוש ולשים
|
|
|
|
|
|
|
אנו מוסיפים לעדכן בתכנים את המדור המיוחד באתר להעשרת העברית מהבית.
במסגרת סדרת ההסכתים (פודקאסטים) 'המעבדה' בתאגיד השידור הציבורי 'כאן' – גיל מרקוביץ משוחחת עם ד"ר סמדר כהן, יועצת הלשון בתאגיד הציבורי מטעם האקדמיה ללשון העברית, על השפה העברית: איך היא נוצרה, שכבות הלשון השונות שלה, עבודת האקדמיה והתפתחות השפה בימינו.
להאזנה
|
|
|
|
|
שושנה אקהייזר נולדה בוורשה בשנת 1914. היא למדה בגן ילדים עברי ובבית הספר התיכון "יהודיה" והמשיכה בשנת 1934 את לימודיה בסמינר העברי למורים של רשת "תרבות" בווילנה.
בשנת 1938 עלתה שושנה לארץ והשאירה מאחוריה בני משפחה שנספו בשואה. לאחר מותה מצאו ילדיה מכתבים ומסמכים שונים ובהם עותק נדיר של חוברת מונחים מאוירת בהוצאת הברית העברית העולמית משנת תרצ"ה (1935).
|
החוברת המובאת כאן היא שריד לתרבות העברית במזרח אירופה ששגשגה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. החוברת נתרמה לאקדמיה ללשון העברית לזכר שושנה ולזכר בני משפחתה שנספו בשואה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
