|
|
|
|
|
המילה כותל באה בעברית המקרא פעם אחת בלבד: "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (שיר השירים ב, ט). לעומתה המילה קיר מצויה יותר משבעים פעם.
|
בארמית המילה כותל היא המילה הרגילה (בצורה כְּתַל או כֻּתְלָא), ואומנם אנו מוצאים אותה כבר בארמית המקרא – בעזרא (ה, ח) ובדניאל (ה, ה). גם בלשון חכמים, שהושפעה רבות מן הארמית, המילה כותל היא הרווחת, ואילו המילה קיר באה בעיקר במובאות שזיקתן למקרא מובהקת.
|
בעברית בת ימינו המילה כותל נחשבת מיוחדת וגבוהה יותר – אולי בגלל הכותל המערבי, המכונה בקיצור 'הכותל'; ואילו המילה קיר היא המשמשת בלשון הכללית, בפי מהנדסי הבניין והבנאים, וגם בצירופים כמו 'שעון קיר', 'לוח קיר', 'עיתון קיר' (ולא "שעון כותל" וכיו"ב).
|
|
|
|
|
ברכות למשלחת האולימפית של ישראל שחבריה וחברותיה חזרו מפריז עטורים בשלל מדליות. לכבוד המתעמלים העבריים אנו מביאים את סיפורו של צבי נשרי (אורלוב), שהיה המורה הראשון שלימד התעמלות בעברית בארץ ישראל.
|
בשנות השלושים של המאה העשרים הוקמה בוועד הלשון ועדה מיוחדת למונחי התעמלות בראשות צבי נשרי. הוועדה פעלה כמעט שנתיים, ועם סיום עבודתה פורסם "מלון למונחי ההתעמלות" בהוצאת ועד הלשון, תרצ"ז (1937). במילון 1,975 מונחים ומקביליהם בגרמנית, באנגלית ובפולנית, ונקבעו בו מונחים רבים המשמשים את דוברי העברית עד היום.
|
הינה כמה דוגמאות: "עמידת ידיים" ו"עמידת ראש", "מקפצה", "מֶתח", "קפיצה במוט", "התעמלות אומנותית", "כדורגל", "כדור יד" ו"כדור סל", "בעיטת פתיחה", "נבדל" ו"חלוץ מרכזי". במילון נקבעו גם מונחים רבים שאינם משמשים עוד, למשל "רבן" ו"רבנאית" כחלופות למילה הלועזית champion ו"רבנאות" תחת championship.
|
|
|
|
|
|
|
- באמת היה כדאי להתעסק עם "אמא" ולשנות את כתיב המילה?
- איך בכלל קובעים מה הכתיב ה"נכון"?
- האם אפשר למזוג אוכל?
- ומה הקשר בין פלפל ממולא לים התיכון?
במסגרת סדרת ההרצאות המקוונות שלנו, הציבור מוזמן להרצאה מיוחדת ומפתיעה מפי יהונתן רוסן ממן: בניתוחו של משפט קצר ומשעשע אחד נעמוד על המתח שבין קביעת התקן ובין התפתחות הלשון במציאות, ונתמודד עם כמה שאלות עקרוניות המלוות את המתח הזה.
|
מועד ההרצאה: יום רביעי י"ז באב (21 באוגוסט) בשעה 19:00.
|
|
|
|
|
- "מהומה רבתי פרצה בעקבות הפסד הנבחרת המקומית".
- בניו יורק רבתי חיים כמיליון וחצי יהודים".
המילה רַבָּתִי, המוכרת בעיקר מן הספרות ומן העיתונות, היא ברייה משונה מעט בעברית: כלום מדובר בצורת זכר או בצורת נקבה? שם תואר או תואר הפועל? ואומנם לא פעם אנו נשאלים על שימושיה: יש הרואים לנגד עיניהם שם תואר בזכר דוגמת 'מציאותי' או 'בריאותי', ועל כן שואלים אם בנקבה יש לומר "רבתית" (כמו 'מציאותית' ו'בריאותית'); מנגד יש מי ששמים לב שהמילה באה תמיד לצד צורות נקבה ('מהומה רבתי', 'ניו יורק רבתי') ושואלים אם היא עשויה ללוות גם שם עצם בזכר ("כינוס רבתי") או ברבים ("הפגנות רבתי").
|
|
|
|
|
|
|
הצירוף בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת מתאר מעשה – ולעיתים דווקא חוסר מעש – הגורם נזק חמור לטווח הארוך, דבר שעתידים להצטער עליו עוד זמן רב. למשל: 'אם לא ננצל את ההזדמנות ההיסטורית שנקרתה בדרכנו, זו תהיה בכייה לדורות'; 'ההזנחה הפושעת של השמורה עתידה להיות בכייה לדורות'.
|
מקורו של הצירוף במדרש חז"ל, והוא קשור בקשר הדוק לאחד הימים הקשים ביותר בלוח השנה העברי – תשעה באב.
|
|
|
|
|
מגילת איכה, שנוהגים לקרוא בט' באב, היא אוסף של שירי קינה המשמרים תכונות קדומות של הלשון ושזורים ביטויים ציוריים. כמה מביטויים אלו משמשים גם בלשון ימינו.
|
התדעו לזהות איזה מהביטויים אינו לקוח ממגילת איכה?
|
- חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם
- פּוֹצֶה פֶּה
- לֹא יְסֻלָּא בַּפָּז
- אֶבֶן נֶגֶף
- חֲדָשׁוֹת לַבְּקָרִים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
