|
|
|
|
|
הידעתם כי בספרות ההשכלה קראו לחיה למה בשם עֵז הַגָּמָל? שם זה דומה לְשם רווח למדי שניתן בעבר לג'ירפה: נמר־הגמל, גְמל־הנמר או גָּמל נמרי.
|
טוב גם לדעת כי לפי הזיהוי המקובל במחקר התוכי המקראי אינו אלא טווס. זיהויו המוטעה של התוכי עם העוף הקטן הצבעוני והפטפטן גבר על זיהויו המקובל עם הטווס בעיקר בעקבות שימוש זה במילה תוכי בספר 'כור עוני' – תרגום עברי מוכר של 'רובינזון קרוזו' מתקופת ההשכלה.
|
ומהו הָב? כיצד כונה הלווייתן אצל מנדלי מוכר ספרים? וכיצד קראו בעבר לטפיר? אתם מוזמנים לאתגר את עצמכם בחידון חדש באתר – חידון משעשע, מפתיע ומחכים על השמות היצירתיים שניתנו בעבר לבעלי חיים בלשוננו.
|
|
|
|
|
השם הנפוץ ברוב הלשונות לאירוע הספורט החשוב בעולם הוא "המשחקים האולימפיים". אך בעברית, כנראה בעקבות הרוסית, משמשת גם המילה 'אולימפיאדה'. מקורה בשם Olympia – אזור ביוון שבו התקיימו תחרויות הספורט המסורתיות בעת העתיקה. בבסיס הנטייה של שם זה עומדת הצורה Olympiad, וכך למשל Olympiados ביוונית פירושו 'של אולימפייה'.
|
לא רק ברוסית ובעברית אלא גם בלשונות אחרות משמשת צורה בעלת העיצור d, כגון olympiad באנגלית – אם לציון התקופה של ארבע השנים שבין המשחקים האולימפיים ואם לציון המשחקים עצמם ואף לתחרויות אחרות. בעברית נקלטה המילה ככינוי למשחקים עצמם, והיא רווחת מאוד בשימוש – אולי בגלל אהבתם של דוברי העברית לסיומת ־יאדה ולגלגולה על הלשון...
|
|
|
|
|
|
|
בכמה שמות עצם ממין נקבה בעלי סיומת ־ִים ברבים – משמשות שתי צורות נסמך: כנגד צורת הרבים שָׁנִים יש בנסמך גם שְׁנֵי וגם שְׁנוֹת. שתי הצורות מתועדות כבר במקרא: "שְׁנֵי חיי שרה" (בראשית כג, א), "שְׁנוֹת דור ודור" (דברים לב, ז). צורת הנסמך של נָשִׁים במקרא היא נְשֵׁי, כגון "נְשֵׁי למך" (בראשית ד, כג). צורה זו היא הרווחת גם בספרות חז"ל ובספרות שלאחריה, ואילו צורת הנסמך נְשׁוֹת נדירה מאוד.
|
לעומת שנים ונשים – שבהן יש צורת רבים אחת ושתי צורות נסמך – בנטיית המילה מִלָּה יש שתי צורות רבים: במקרא מִלִּים, ונטייתה מִלַּי, מִלֶּיךָ, מִלֵּיהֶם (לא מִלּוֹתַי וכדומה) ומכאן צורת הנסמך מִלֵּי; בלשון חז"ל ובלשון ימי הביניים מופיעה גם צורת הרבים מִלּוֹת, ומכאן הנסמך מִלּוֹת־.
|
נראה שבלשון ימינו מעדיפים הדוברים את צורות הנסמך בסיומת ־וֹת: שְׁנוֹת חיים, נְשׁוֹת השוטרים, מִלּוֹת סיום. אבל כמובן אפשר להשתמש גם בצורות שְׁנֵי־, נְשֵׁי־ מִלֵּי־.
|
|
|
|
|
עורך נכבד! הנני מבשר לכם בזאת, על טעות דקדוקית חמורה מאוד, שנפלה בעתונכם היום: בעמ' 11. תחת התמונה, הופיעה הכותרת (המצורפת בזו): 'משאית התחלקה שלשום מן הכביש…' כמובן, שתקון טעות זו היא 'משאית החליקה שלשום מן הכביש'.
הנני תקוה שטעויות כגון אלה לא יקומו שנית.
|
הגיעה לידינו תכתובת משנת תשל"ג (שלהי 1972) בין תלמיד התיכון ניצן בראונר (היום הרב ניצן בראונר העומד בקשר רציף עם המזכירות המדעית שלנו בשאלות בענייני לשון) ובין מערכת עיתון מעריב.
|
|
מצאנו בתכתובת חן ועניין – הן בשל ההתעמקות והתעניינות של תלמיד התיכון בנושא לשוני הן בשל התשובה הראויה והמכבדת של מר נחמן בן־עמי ממערכת העיתון:
|
תודה על הערתך הנכונה. מסתבר, שגם עתונאי מחליק לפעמים ומוֹעֵד – והעתון מתחלק: לתִיקְני ולטעון–תיקון.
|
|
|
|
|
|
|
- חוויית קיץ משפחתית – בעקבות הביקוש הרב נפתחו שני מועדים חדשים לסיורים להורים ולילדים בוגרי כיתות א' עד ו'. נגלה יחד מה הייתה העברית בשביל דובריה וקוראיה בעבר ומה היא בשבילנו היום, נכיר תופעות לשון מיוחדות (לא רק בעברית!), ונגלה מה הן מספרות על העברית ועל עצמנו. הפעילות מודרכת ומשולבת במשחוק. למועדי הביקורים ולרכישת כרטיסים
- מפגשי קיץ לקהל הרחב – נותרו כרטיסים אחרונים לפעילות המתאימה לנוער ולמבוגרים. נצא למסע בזמן להכרת תולדות העברית ועולמם של דובריה והמשתמשים בה. נעקוב אחר מילים עתיקות וחדשות, וניחשף לתופעות לשון מרתקות ולפעילותה של האקדמיה ללשון. הפעילות מודרכת ובהשתתפות המבקרים. למועדי הביקורים ולרכישת כרטיסים
- "אמא, תמזגי לי ת'פלפל ממולֵא" – במסגרת סדרת ההרצאות המקוונות שלנו הציבור מוזמן להרצאה מיוחדת ומפתיעה: בניתוחו של משפט קצר ומשעשע אחד נעמוד על המתח שבין קביעת התקן ובין התפתחות הלשון במציאות, ונתמודד עם כמה שאלות עקרוניות המלוות את המתח הזה. לפרטים נוספים ולקישור לצפייה בזום
|
|
|
|
- חדש! טבלת תצורות היד של שפת הסימנים הישראלית – הטבלה המעוצבת מציגה את התקן המחודש לתצורות היד של שפת הסימנים הישראלית, פרי עמלו של מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) באקדמיה ללשון העברית. כרזה זו היא כלי עבודה הכרחי לכל מי שעיסוקו בלמידה, בהוראה, בפיתוח ובמחקר של שפת הסימנים הישראלית. לרכישה במחיר 20 ₪
- תיק חיבור – אנחנו מציעים לכם לקנות תיק מעוצב וססגוני המציג את המילה "חיבור" ואת סימנה בשפת הסימנים הישראלית. זוהי מתנה מקורית ויצירתית המסייעת להנכיח במרחב הציבורי את שפת הסימנים הישראלית – שפה עשירה ומלאה, המשמשת שפת אם וכלי תקשורת בקרב חירשים וכבדי שמיעה מְסַמנים.
- עֵת הֵאָסֵף, א: מילים ומילונאות – כרך זה, הנמכר כעת במחיר מבצע מיוחד, מציע אסופת מאמרים מאת פרופ’ זאב בן־חיים, גדול חוקרי העברית שפעלו בארץ ישראל בזמן החדש. בכרך זה אפשר למצוא מאמרים על משמעויותיהן וגיזרונן של מילים עבריות וארמיות ומאמרים ורשימות על מילונאות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
