‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏

שרב וחמסין

איור של שני כבשים – האחד שואל: איזה חמסין? השני עונה: איזה שרב!
‍‍‍‍‍‍‍‍בשיאם של הימים הלוהטים רבים מכנים בטעות את מזג האוויר החם והיבש בשם חַמְסִין. ואולם המונח התקני הוא שָׁרָב.
  • שָׁרָב – מקור המילה בתנ"ך, ומקובל לפרשה חום ויובש: "לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ" (ישעיהו מט, י).

  • חַמְסִין – למילה חַמְסִין יש משמעות אחרת: רוח חמה ויבשה הנושבת במצרים מכיוון דרום ונושאת עימה אבק חולות.
להרחבה על מקורות המילים ועל הבדלי המשמעות


כבר פתרת את החידה השבועית?

בכל שבוע אנחנו מציגים באתר האקדמיה חידה חדשה ובה שאלה לשונית על מילים, פתגמים, זיהוי מטבעות לשון ועוד.

התצליחו לעמוד באתגר השבועי?

לעיון בכל החידות השבועיות

טובים השניים מן האחד?

"צדק צדק תרדוף" "אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה", "תראו תראו", "לאט לאט", "מה מה?!"

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם.

אתם מוזמנים ללמוד על התופעה הלשונית המעניינת בסקירה מלשון המקרא ועד לשון ימינו – לעיון בפרסום במדור 'מילים מתגלגלות'

---

הגיליון החדש של 'העברית' מוקדש אף הוא לדיון נרחב ומפורט בהכפלה הלקסיקלית בלשון ימינו. העיון, פרי חקירתה של ד"ר ורד סיידון, בא להשלים חוליה חשובה בתיאור תופעה תחבירית־מילונית שגורה מאוד בלשון ימינו, ועיקר חידושו בעמידה על הסדירות והשיטתיות בתיאור תופעה פורייה זו בעברית החיה על מגוון גילוייה ומשלביה. לפרטים ולרכישה




מפגשי קיץ בבית האקדמיה – ההרשמה בעיצומה

גם בקיץ הזה מרכז התרבות וההדרכה שלנו פותח את שעריו לביקורים – לילדים וגם למבוגרים:

בואו לראות את המכתבה של בן־יהודה, את הארון של ועד הלשון (ולו סיפור מפתיע!), את כרטסת המילונאי הנודע אבן־שושן, ספר שירי ילדים בן מאה שנה ועוד.


  • חוויית קיץ משפחתית – להורים ולילדים בוגרי כיתות א' עד ו'. נגלה יחד מה הייתה העברית בשביל דובריה וקוראיה בעבר ומה היא בשבילנו היום, נכיר תופעות לשון מיוחדות (לא רק בעברית!), ונגלה מה הן מספרות על העברית ועל עצמנו. הפעילות מודרכת ומשולבת במשחוק. למועדי הביקורים ולרכישת כרטיסים

  • מפגשי קיץ לקהל הרחב – הפעילות מתאימה לנוער ולמבוגרים. נצא למסע בזמן להכרת תולדות העברית ועולמם של דובריה והמשתמשים בה. נעקוב אחר מילים עתיקות וחדשות, ניחשף לתופעות לשון מרתקות ולפעילותה של האקדמיה ללשון. הפעילות מודרכת ובהשתתפות המבקרים. למועדי הביקורים ולרכישת כרטיסים


אַהֲבַת קְדוּמִים –
שיר הלל לשפה העברית

מַה נָּעַמְתְּ לִי שָׂפָה!
שְׂפַת עֵבֶר הַיָּפָה
אַתְּ יָפָתִי, רוּחִי, נִשְׁמָתִי;
מַה נִּמְלְצוּ מִלַּיִךְ,
אֲמָרַיִךְ, נְאוּמַיִךְ,
אַתְּ אֲהוּבָתִי, תְּשׁוּקָתִי.

מרדכי קרניאל היה ממייסדי המושבה זיכרון יעקב. נינו הביא לפתחנו שיר יפה שכתב סבו הגדול ושמו 'אהבת קדומים'. בעשרים ואחד בתי השיר קרניאל מפליג בשבחיה של השפה, נוקט עמדה ברורה בנושא החייאת העברית, נשבע לה אמונים, ומבטיח לפעול לדחיקת שפות הלעז שבהן דיברו היהודים בגולה.

לעיון בבתי השיר המרגשים ולקריאת סיפורו של המחבר בפרסום חדש במדור 'שפה שאנשים אוהבים'

---

שיר זה הגיע אלינו במסגרת מיזם 'עברית מן העבר' – האקדמיה ללשון העברית תשמח לעזרתכם באיסוף טקסטים עבריים בעלי אופי אישי מראשית המאה העשרים.

ההרשמה להשתלמויות הקיץ עומדת להסתיים

מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מזמין את הציבור הרחב להירשם להשתלמויות הקיץ (עובדי הוראה יוכלו להשתתף בהשתלמות ולקבל גמול):


  • תולדות העברית – כמה עונות היו בשנה עברית בימי המקרא? מי הבן ומי ההורה בביטוי 'בן פורת יוסף'? ומי בישרו את העברית החדשה בכתיבתם? נפתחה ההרשמה להשתלמות בת שנים עשר מפגשים בנושא תולדות העברית – מדוד המלך ועד עמוס עוז. לפרטים ולהרשמה
  • כללי התעתיק – מדוע אין אחידות בכתיב השמות בשלטים במרחב הציבורי? מה ההבדל בין תעתיק לתרגום ומתי ראוי לנקוט כל שיטה? נפתחה ההרשמה להשתלמות בת עשרה מפגשים בנושא כללי התעתיק. לפרטים ולהרשמה
  • בין מילים למשמעות – כיצד התקצרו הצירופים 'איגרת גלויה' ו'מכנסיים תחתונים' ל'גלויה' ו'תחתונים'? למה התבקשה האקדמיה להחליף את שמו של מקצוע הסיעוד ל'אחיוּת'? נפתחה ההרשמה להשתלמות בת עשרה מפגשים שתעסוק בסוגיות העיקריות ובמושגי היסוד של תורת המשמעים (סמנטיקה). לפרטים ולהרשמה

תמיכה באקדמיה
שאלה בעברית
חנות הספרים
facebook twitter instagram custom youtube website 
להתראות באיגרת הבאה!
Email Marketing Powered by MailPoet