|
|
|
|
|
חובבי העברית הוותיקים מכירים היטב את ספרו הדק והמרתק של פרופ' יחזקאל קוטשר "מלים ותולדותיהן" שיצא לאור בשנת תשכ"א (1961), ובו סיפורי גלגוליהן של מילים ברחבי העברית ומחוצה לה. המהדורה הוותיקה אזלה מזמן, ועתה הוציאה האקדמיה ללשון העברית את הספר במהדורה חדשה.
|
הספר מגולל את תולדותיהן של עשרות מילים עבריות – מהן נפוצות מאוד ומהן נדירות. המחבר פורס לפני קוראיו יריעה רחבה של הרקע הבלשני, התרבותי וההיסטורי של המילים, ומצביע על קשרים מעניינים ואפילו מפתיעים בין מילים עבריות למילים משפות שונות מאוד ורחוקות מאוד זו מזו. ויש שהוא מפריך אמונות עממיות וחסרות בסיס על קשרים בין מילים. הינה כמה מן המילים שהספר דן בהן: מחוז ונמל; חרוב וקיראט; מַלָּח; סרן, טוראי וסמל; יין; גנז וגזבר; שכן, סוכן וסגן; שרוול וסרבל.
|
|
|
|
|
אנחנו מציעים לכם לקנות תיק מעוצב וססגוני המציג את המילה "אהבה" ואת סימנה בשפת הסימנים הישראלית.
הסימן "אהבה" הוא סימן המחייב מגע עם החזה. זהו סימן אִיקוֹנִי – כלומר סימן שהוא ברור חזותית, והוא מתפרש כצורת לב או כחיבוק לאדם אהוב.
|
את התיק המיוחד תוכלו לקנות לעצמכם או לאחרים. זוהי מתנה מקורית ויצירתית המסייעת להנכיח במרחב הציבורי את שפת הסימנים הישראלית – שפה עשירה ומלאה, המשמשת שפת אם וכלי תקשורת בקרב חירשים וכבדי שמיעה מְסַמנים.
|
כל ההכנסות ממכירת התיק יועברו לטובת פעילות מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) באקדמיה ללשון העברית. המדור הוקם בשנת 2022 במטרה לשמר, לפתח ולקדם את שפת הסימנים הישראלית.
|
|
|
|
|
מחברת מנחם בן סרוק, שנתפרסמה בשנת 950 לספירה, היא למעשה המילון העברי–עברי הראשון ללשון המקרא שבו נתבארו בקצרה ערכי המילון ביאור מילולי על דרך הפשט. פרסומה הרחב ותפוצתה באו לה בעיקר הודות לרש"י ששיקע מביאוריה מעל מאה פעמים בפירושו לתורה, חלקן בהפניה מפורשת וחלקן במובלע. חשיבות מרובה נודעה למחברת: מנחם שיקע בה כמה דיונים נרחבים על סוגיות חשובות בלשון ובפירוש המקרא, והיא גרמה לתגובות שרשרת שהִפרו את מחקר הלשון העברית.
|
מהדורה זו של מחברת מנחם בן סרוק היא פרי של אחת עשרה שנות מחקר משותף של אהרן ממן וחננאל מירסקי. המהדורה דיפלומטית, והיא מבוססת על כתב יד לונדון 950, בהשלמות מכתב יד לונדון 951 ובתוספת אפרט חילופי נוסחאות של שלושים וארבעה כתבי יד וקטעי גניזה. מחברת מנחם כבר יצאה לאור בעבר, אך מהדורה זו מביאה בפעם הראשונה גם ביאור מפורט ובו, בין היתר, השוואות לפירושי רס"ג, דוד בן אברהם אלפסי, ר’ יונה אבן ג’נאח ורש"י.
|
|
|
|
|
האם השלום בן ימינו הוא השלום של התנ”ך?
מה הקשר בין מוסך לסוכה ובין אלתור לאתר? איך כועסים בעברית? מה המשותף לסוחר ולדוור? איך עולם הוא גם מקום וגם זמן?
מניין הגיע עורך הדין של ימינו?
ומה הטעות שהולידה את הצירוף עיר בירה?
|
את התשובות על שאלות אלו ואחרות אתם מוזמנים לקרוא בחוברת "מתגלגלים עם המילים" הפותחת צוהר למכמניה של העברית ולדרכן המרתקת של מילותיה לאורך הדורות.
|
|
|
|
|
אנחנו מציעים לכם לקנות תיק מעוצב וססגוני המציג את המילה "חיבור" ואת סימנה בשפת הסימנים הישראלית.
כשמסמנים פעם אחת את הסימן "חיבור" – המשמעות יכולה להיות חיבור לעצמי או חיבור לאחר. כשחוזרים על הסימן "חיבור" כמה פעמים במרחב – המשמעות היא חיבור וקשר עם אנשים רבים.
|
את התיק המיוחד תוכלו לקנות לעצמכם או לאחרים. זוהי מתנה מקורית ויצירתית המסייעת להנכיח במרחב הציבורי את שפת הסימנים הישראלית – שפה עשירה ומלאה, המשמשת שפת אם וכלי תקשורת בקרב חירשים וכבדי שמיעה מְסַמנים.
|
כל ההכנסות ממכירת התיק יועברו לטובת פעילות מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) באקדמיה ללשון העברית. המדור הוקם בשנת 2022 במטרה לשמר, לפתח ולקדם את שפת הסימנים הישראלית.
|
|
|
|
|
החלטות האקדמיה בדקדוק (מהדורה חמישית)
|
בחוברת זו כונסו כל החלטות האקדמיה בתחומי הדקדוק: נטיית השם, ענייני תצורה וניקוד, נטיית הפועל, צירופי שמות, ראשי תיבות, שם המספר, כמה החלטות בתחום התחביר, דרכי כתיבתן וניקודן של מילים לועזיות ועוד – בצירוף מפתחות המילים והעניינים.
|
במהדורה החמישית הוכנסו החלטות חדשות והשלמות ועדכונים להחלטות הקיימות. בעיקר נוספו במהדורה זו כללי נטיית הפועל עם כינוי המושא החבור, והם מובאים בלוויית טבלאות לדוגמה.
|
כללי הכתיב הפיסוק והתעתיק
|
בחוברת זו כונסו הכללים האלה: (א) כללי הכתיב המלא שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ז (2017);
(ב) כללי הפיסוק שפורסמו לראשונה בשנת תשנ"ד (1994) ומובאים כאן במהדורה חדשה ומעודכנת;
(ג) כללי התעתיק – מעברית לאותיות לטיניות; מלועזית לעברית; מערבית לעברית – שפורסמו לראשונה בשנת תשע"ב ומובאים כאן בכמה תיקונים מן המהדורה הקודמת.
|
שתי החוברות הן כלי עזר חיוני לעורכי הלשון ולכל מי שעיסוקו בכתיבה.
|
|
|
|
|
|
|
משחק רביעיות מאתגר ומשעשע לכל המשפחה. במשחק 48 קלפים מאוירים באיורים חינניים ומושכי עין. הקלפים מתחלקים ל־12 רביעיות, שבכל אחת מהן ארבע חלופות עבריות למילים לועזיות מחיי היום־יום: "משהו מתוק", "משהו על גלגלים", "משהו לשחק", "משהו לטיפוח" ועוד ועוד.
|
|
המשחק "עברית בריבוע" משלב חוויית משחק עם לימוד של חלופות עבריות, והוא ישמח גם ילדים וגם מבוגרים.
|
|
|
|
|
מה החלופה העברית לריצ'רץ' ואיך אומרים קורקינט חשמלי? מהי עוגונית ומהו צנרן?
משחק זיכרון מאתגר ומשעשע לבילוי עם כל המשפחה.
|
במשחק הזיכרון שלנו שלושים זוגות קלפים מאוירים, בכל זוג מילה לועזית וחלופתה העברית. המטרה: לאסוף את מספר הזוגות הגדול ביותר.
|
|
אתם מוזמנים לרכוש את המשחק כמתנה – לילדים, לאחיינים, לנכדים וגם לעצמכם.
|
|
|
|
|
|
|
נשלמה התקנת מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית על פי כתב יד קאופמן – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה. הכרך השלישי והאחרון לסדר קדשים ולסדר טהרות יצא לאור בסיוון תשפ"ב.
במהדורה זו מובא נוסח המשנה של סופר כתב היד בציון כל הגהותיו, עם העתקה מדויקת ומדוקדקת של הניקוד אשר נוסף על כתב היד בזמן מאוחר יותר. סדר המסכתות הוא כפי סדרן בכתב היד. חלוקת ההלכות היא על פי כתב היד, אך לתועלת המעיינים הותאמה חלוקת ההלכות גם לזו המקובלת בכל הדפוסים.
|
|
מחיר מיוחד לשלושת הכרכים:
|
|
|
|
|
הדפסה רביעית ובה קונטרס תיקונים מורחב ומעודכן
|
מהדורת התלמוד הירושלמי של מפעל המילון ההיסטורי מבוססת על כתב יד ליידן הנודע, שממנו משתלשלים ויורדים כל הדפוסים. במהדורה שלפנינו מובאת מסירת היסוד במלואה, בציון כל הגהותיה.
|
הירושלמי חולק למשניות ולפסקאות, פסוקים ומשניות סומנו במירכאות, הוכנס פיסוק, צוינו חסרונות, הושלמו השלמות מכתבי יד ומקטעי גניזה, סומנו נוסחים תמוהים בסימני קריאה ועוד; והכול מצוין כראוי, באופן שהמעיין יכול תמיד לשחזר את הנוסח המקורי של כתב היד.
|
|
|
|
|
|
|
טעים לבשל בעברית! אנחנו מציעים לכם להנעים את חוויית הבישול כשאתם חגורים בסינר עברי. על הסינר מוצגים שמות עבריים של כלי מטבח, מלווים באיורים מקוריים הלקוחים מתוך מילון מאויר משנת תרצ”ג (1933).
|
|
מילון זה, "כְּלֵי מִטְבָּח", היה השני בסדרת מילוני כיס שראו אור בשנות השלושים של המאה העשרים, והיה חלק ממאמציהם המשותפים של "גְּדוּד מָגִנֵּי הַשָּׂפָה" ושל "הָאִרְגּוּן לְהַשְׁלָטַת הָעִבְרִית" לבסס את מעמדה של השפה העברית כשפת היישוב העברי בארץ ישראל.
|
|
|
|
|
האסופה המהודרת "שָׂפָה קָמָה" מביאה לפני הקוראים מבחר מאמרים וקטעים מתוך "לשוננו לעם" – מדור לענייני הלשון העברית שהתפרסם בעיתון "הארץ" משנת תרצ"ג (1932) ועד שנת תש"ח (1948).
|
המדור הוא מראָה מהימנה לנעשה בתחום הלשון העברית בעשורים שקדמו להקמת המדינה. הדיבור העברי כבר רווח ביישוב הארץ־ישראלי, אך עדיין לא היה מובן מאליו. רבים חשו צורך ביד מכוונת בשימוש הלשון ובדרכי ההבעה, ונדרשה השלמת החסר באוצר המילים ובמינוח. לקט הקטעים מלמד על העניין הרב שגילה הציבור הרחב בעברית ובתקנתה, על שאלות התֶּקֶן שהטרידו את מכווני הלשון ועל מקומה החשוב של לשוננו בתהליך התחייה הלאומית.
|
|
|
|
|
בקבוק רב־פעמי איכותי ומעוצב שגם יסייע לשתות את כמות המים המומלצת בכל יום מימות הקיץ הלוהטים וגם יזכה אתכם בברכת "לרוויה" על כל לגימה.
|
|
בקבוק חוּמני (תרמי) עשוי פלדת אל־חלד (נירוסטה), שומר על חום ועל קור.
|
|
|
|
|
במילון למונחי היין כ־220 מונחים, ובהם מילים חדשות בעברית. רשימת המונחים העבריים נועדה לקרב את תחום היין לציבור הישראלי ולתרום לקידומה של תרבות היין בישראל.
|
הוועדה למונחי היין של האקדמיה ללשון העברית הוקמה בשנת תשס"ז (2007). למלאכת קביעת המונחים נרתמו ייננים, עיתונאים המסקרים את תחום היין ואנשי אקדמיה בתחום החקלאות המתמחים בגידול גפנים וביין, ואליהם הצטרפו נציגי האקדמיה ללשון העברית.
|
|
המילון מעוצב כחוברת כיס צרה וגבוהה שאפשר לצרף כמתנה לבקבוק יין.
|
|
|
|
|
השפעתה של התרבות היוונית, ומאוחר יותר התרבות היוונית־הרומית, על לשון היהודים ניכרת בחדירת מספר רב של מילים זרות ושאולות המשמשות בספרות חז”ל בימי התנאים והאמוראים. רבות מהן נטמעו בעברית ומשמשות עד ימינו.
|
בגלוסר בעריכת ד"ר נורית שובל־דודאי מוצגות למעלה מאלף וחמש מאות מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים הבתר־מקראיים שהוהדרו במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. בגלוסר צוין זיהוי מקורן היווני או הרומי של המילים, ומובא ביאור משמעותן בלוויית מובאות מן הספרות.
|
|
|
|
|
אנחנו מציעים לכם לקנות – לשימושכם או כמתנה מקורית ויצירתית – תיק עברי שינעים ויטעים את חוויית הקניות בעברית תקנית, ויעשיר אתכם באוצרות לשוננו.
|
|
|
|
|
|
|
מהדורה מעודכנת ומורחבת של ספרו הנודע של יהושע בלאו "תורת ההגה והצורות" – ספר יסוד ללשון המקרא לפי הגישה ההיסטורית. התפיסה העומדת בבסיס תורת ההגה המתוארת בספר היא שמעתקי ההגאים סדורים וקבועים. תיאור תורת הצורות מתמקד במערכת הפועַל וגלגוליה, בנייניה וגזרותיה.
|
הספר פותח שער לבלשנות ולחוכמת לשון המקרא כפי שהתגבשה במאתיים השנים האחרונות, והוא אבן יסוד לבלשנים עברים, לאנשי מקרא, לעוסקים בבלשנות כללית ולמתעניינים בלשון העברית.
לרכישה כעת במחיר מבצע 90 ₪ בלבד 130 ₪
|
|
|
|
|
״העברית בראי הסמנטיקה" מאת פרופ' גד בן־עמי צרפתי הוא ספר יסוד בתורת המשמעים הקלסית המותאם לקורא העברי ולתרבות העברית לרבדיה. משלושת הפרקים הראשונים של הספר ילמד הקורא את השקפת הבלשנות על הזיקה בין מילים למה שהן מסמנות. ששת הפרקים הבאים מתארים את קשרי הפנים של משמעויות המילים בלשון נתונה, וששת הפרקים האחרונים עוסקים בשינויים במשמעות המילים והצירופים במשך הזמן, אגב תהליכי התפתחות הלשון. הספר מלווה את שיעורי תורת המשמעים באוניברסיטאות ובמכללות, מסייע למורים בחטיבת הביניים ובתיכון, והוא מיועד לכל העוסקים בלשון העברית ובמדעי היהדות.
|
|
|
|
|
|
|
|
מתברר שילדים הם גם הלשונאים הטובים בעולם… הם משחקים במילים ("קפצולינה") וחוקרים את העברית, וכשהם מרגישים שאין בנמצא מילים המתארות את המחשבות שלהם, הם פשוט ממציאים אותן ("סחרחורף") ומחדשים את השפה ה"הפכפכית" שלנו.
|
ספר מיוחד זה, שכבר נמכר במאות רבות של עותקים, אוצר בתוכו חידושי לשון והברקות מילוליות של ילדים, ולצידם ביאורים והרחבות מאת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית.
|
הספר הוא פרי שיתוף פעולה של המדור לקשרי קהל של האקדמיה ושל "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם", המיזם של שרית ואסף כץ.
|
|
|
|
|
אנחנו מציעים למכירה את ערכת הכרזות שהוכנה לקראת יום העברית תשפ"ג לציון שנת ה־100 למותו של אליעזר בן־יהודה, מחיה השפה העברית.
בערכה שמונה כרזות ססגוניות (גודל A3) הסוקרות תחנות במפעל תחיית העברית: החזון, המילון העברי, הילד העברי הראשון, בית הספר העברי הראשון, ועד הלשון, מלחמת השפות, ולבסוף העברית במאה ה־21. אל הכרזות האלה מצטרפת כרזה חגיגית גדולה (גודל 70*100) שבה מוצגים סיפוריהן של כמה מן המילים שחידש בן־יהודה השגורות בפי כולנו.
|
|
אתם מוזמנים לקנות את הכרזות ולקשט בהן את הכיתה, את לוח המודעות במשרד או את חדר הילדים בבית.
|
|
|
|
|
|
|
אנו מציעים לכם לרכוש מינוי לכתב העת ״העברית" – רבעון בענייני הלשון העברית המיועד לציבור המתעניינים בלשון העברית ובתולדותיה.
|
|
|
|
|
אנו מציעים לכם לרכוש מינוי לכתב העת לשוננו – רבעון מדעי בחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה. בכתב העת מתפרסמים מאמרים העוסקים בלשון העברית לכל תקופותיה – למן לשון המקרא ועד לעברית בת ימינו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
