|
|
|
|
|
טֶנֶא הוא סל נצרים שהיו מביאים בו את הביכורים ככתוב בספר דברים: "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה… וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא…".
|
את המילה טנא מקובל לקשור למילה מצרית בעלת צליל ומשמעות דומים, ויש הסוברים כי מקורה בכנענית. בספרות חז"ל נזכרת כמה פעמים המילה טְנִי במשמעות סל או קערה, וככל הנראה מדובר באותה מילה. המילים טנא וטני מצטרפות ל'סל המילים' העשיר: סַל, סַלְסִלָּה, כַּלְכָּלָה, קֶלֶת, כְּפִיפָה וגם כְּלוּב וקֻפָּה..
|
|
|
|
|
רַב הַגֹּדֶשׁ
בַּאֲסָמֵינוּ בַּר בְּשֶׁפַע
בָּא הַחֹדֶשׁ, עֵת אֲלֻמּוֹת בָּא.
|
עמירם קופר ז"ל, ממייסדי קיבוץ ניר עוז, היה כלכלן ומשורר כאחד. בשמחת תורה תשפ"ד נחטף עם אשתו מקיבוצו לעזה, וזמן לא רב לפני חג השבועות נודע כי נהרג עם שלושה מחבריו בשבי חמאס והוא בן 85.
שירו הנודע והשמח "שיבולי פז", שנכתב במלאת חמש שנים לייסודו של קיבוצו, מזוהה מאוד עם חג השבועות. מרבית מילות השיר מקראיות, והוא אף משתמש לצורכי מקצב השיר בצורות ההפסק המקראיות – הנהגות מלעיל – בפעלים יִשָּׂאוּ, הֻשְׁחָזוּ, יִרְחָשׁוּ (במקום יִשְׂאוּ, הֻשְׁחֲזוּ, יִרְחֲשׁוּ במלרע).
|
|
|
|
|
|
|
מה המשותף לביטוי 'על טעם ועל ריח אין להתווכח' ולמילים אִגרוּף, בימוי, תפאורה, יוזם, תחמושת, ייצור וסבירות? כולם חידושי לשון של המשורר אברהם שלונסקי.
|
אברהם שלונסקי היה דמות מפתח בתרבות העברית המתחדשת. הוא כתב שירים, מחזות וספרי ילדים, תרגם ממיטב ספרות העולם, ייסד במות ספרותיות, עמד בראש הוצאה לאור, ומעל לכול יצר בעברית אפיקי ביטוי חדשים – נועזים ושובבים – שהרחיבו את אפשרויות הביטוי בשפה.
|
במלאת חמישים שנה למותו של אברהם שלונסקי, הציבור מוזמן להרצאה מקוונת (ב"זום"), שבה נתוודע לחדשנות הלשונית של שלונסקי על רקע תקופתו, ונבחן חומרי ארכיון נדירים החושפים טפח מן "המעבדה הלשונית" של המשורר.
|
|
|
|
|
הוצאנו שני תיקים מעוצבים וססגוניים המסייעים להנכיח במרחב הציבורי את שפת הסימנים הישראלית – שפה עשירה ומלאה, המשמשת שפת אם וכלי תקשורת בקרב חירשים וכבדי שמיעה מְסַמנים.
|
עיצוב התיקים: ׳איורימסמנים׳ מאת נעם הינדן, מאיירת כבדת שמיעה.
|
- תיק חיבור – כשמסמנים פעם אחת את הסימן "חיבור" – המשמעות יכולה להיות חיבור לעצמי או חיבור לאחר. כשחוזרים על הסימן "חיבור" כמה פעמים במרחב – המשמעות היא חיבור וקשר עם אנשים רבים. לרכישה במחיר מוזל
- תיק אהבה – הסימן "אהבה" הוא סימן המחייב מגע עם החזה. זהו סימן אִיקוֹנִי – כלומר סימן שהוא ברור חזותית, והוא מתפרש כצורת לב או כחיבוק לאדם אהוב. לרכישה במחיר מוזל
כל ההכנסות ממכירת התיקים יועברו לטובת פעילות מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) באקדמיה ללשון העברית. המדור הוקם בשנת 2022 במטרה לשמר, לפתח ולקדם את שפת הסימנים הישראלית.
|
|
|
|
|
סיפור מגילת רות מתרחש בימות הקציר, ושיאו בפגישתם הלילית של רות ובועז בגורן. המילה גֹּרֶן רגילה בתנ"ך ובספרות חז"ל, והיא מוכרת גם מלשונות שמיות אחרות כגון אוגריתית, אכדית וערבית. הדעה הרווחת קושרת את הגורן אל השורש הערבי גר"ן שעניינו החלקה וטחינה.
|
הגורן של ימי המקרא הייתה שטח רחב ידיים בקרבת העיר, ומלבד שימושה החקלאי השתמשו בה לכינוסים כגון עריכת משפטים וטקסים דתיים. צורת הגורן הייתה בדרך כלל עגולה, משום שהבהמות שדשו את התבואה היו הולכות במעגל. מכאן התיאור הציורי של חכמי הסנהדרין שהיו יושבים בחצי עיגול: "סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה" (משנה סנהדרין ד, ג). גם בימינו הצירוף 'חצי גורן' משמש בעיקר בהקשר של צורת ישיבה.
|
ומהיכן התגלגל אלינו הביטוי 'מן הגורן ומן היקב'? להרחבה
|
|
|
|
|
מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מזמין את הציבור הרחב להירשם להשתלמויות הקיץ (עובדי הוראה יוכלו להשתתף בהשתלמות ולקבל גמול):
|
- בין מילים למשמעות – כיצד התקצרו הצירופים 'איגרת גלויה' ו'מכנסיים תחתונים' ל'גלויה' ו'תחתונים'? למה התבקשה האקדמיה להחליף את שמו של מקצוע הסיעוד ל'אחיוּת'? נפתחה ההרשמה להשתלמות בת עשרה מפגשים שתעסוק בסוגיות העיקריות ובמושגי היסוד של תורת המשמעים (סמנטיקה). לפרטים ולהרשמה
- כללי התעתיק – מדוע אין אחידות בכתיב השמות בשלטים במרחב הציבורי? מה ההבדל בין תעתיק לתרגום ומתי ראוי לנקוט כל שיטה? נפתחה ההרשמה להשתלמות בת עשרה מפגשים בנושא כללי התעתיק. לפרטים ולהרשמה
- תולדות העברית – כמה עונות היו בשנה עברית בימי המקרא? מי הבן ומי ההורה בביטוי 'בן פורת יוסף'? ומי בישרו את העברית החדשה בכתיבתם? נפתחה ההרשמה להשתלמות בת שנים עשר מפגשים בנושא תולדות העברית – מדוד המלך ועד עמוס עוז. לפרטים ולהרשמה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
