|
|
|
|
|
בסוף המאה התשע־עשרה ובראשית המאה העשרים חזרה העברית להיות שפת דיבור ושפת אם. העדויות ההיסטוריות על התהליך הזה רבות ומגוונות, ואילו העדויות שאפשר ללמוד מהן איך נשמע דיבור עברי טבעי בראשית המאה העשרים – מעטות, ואינן נגישות לנו על נקלה.
|
איך בכל זאת נוכל לשחזר כיצד נשמעה העברית החדשה בראשית ימיה? מאמר המציג כמה תובנות ומביא דוגמאות לטיבה הלשוני של השפה שצמחה לה. לקריאת המאמר
|
|
|
|
|
שאלה לקראת ל"ג בעומר – "קומזיץ" היא מילה חביבה במיוחד ששאלנו משפה אחרת. התדעו לומר מאיזו שפה היא נלקחה ומה פירוש המילה בשפה המקורית?
|
א. "על האש" בטורקית
ב. "אש לוהטת" בלאדינו
ג. "בוא שב" ביידיש
ד. "תפוח אדמה" ברוסית
|
התשובה: מקורה של המילה קומזיץ ביידיש: "קום זיץ" תרגומו "בוא שב". יש אומרים שבשימוש המקורי לא היה הכרח במדורה דווקא, אלא ארוחה שמתקיימת בחוץ. אנשי הפלמ"ח אימצו את המילה לציון הישיבה סביב המדורה, ובמשמעות זו נותרה עד ימינו.
|
|
|
|
|
|
|
כיצד זכתה החיפושית הקטנה לשם הגדול "פרת משה רבנו"? מהו "חזיר סמר" ואילו חיות שונות נקראו בעבר "כלב ים"? למה חשוב לתת שמות עבריים לבעלי חיים ואיך בעצם עושים את זה?
|
האקדמיה ללשון העברית ומוזאון הטבע ע״ש שטיינהרדט מזמינים אתכם לאירוע חגיגי שבו נבקש לחשוף את הציבור לעולם המרתק של שמות בעלי החיים בעברית ולעבודתה המסורה של הוועדה לזואולוגיה – הוועדה שחרתה על דגלה שכל נער עברי וכל נערה עברייה שיוצאים לטייל בטבע ופוגשים בעל חיים, ידעו לקרוא לו בשמו ולא יקראו לו "זה".
|
|
המשתתפים יזכו להאזין להרצאה מרתקת שתגולל את סיפורה של פרת משה רבנו – חיפושית קטנה ששמה ארוך ומסקרן, להשתתף במפגש שיעסוק בסוגיה מדוע צריך לתת שמות עבריים לבעלי חיים, וליהנות מחידון בהשתתפות הקהל. עוד יוזמנו המשתתפים לשוטט בתערוכות הקבע של מוזאון הטבע בתל אביב.
|
|
|
|
|
לקראת האירוע המשותף עם מוזאון הטבע בתל אביב אנחנו מציעים הנחות על כמה מוצרים בחנות הספרים שלנו שיתאימו גם לאוהבי העברית וגם לאוהבי הטבע:
|
|
|
|
|
שישים ושתיים שנים לאחר חורבן בית המקדש השני שָׁבוּ היהודים להילחם ברומאים. בכתבי הנוצרים, ללא יוצא מן הכלל, מופיע שם המנהיג בר־כוכבא.
|
אך ככל הנראה אין זה שמו המקורי, אלא כינוי שדבק בו בעקבות דרשת הפסוק "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב". בספרות חז"ל הוא נזכר בשם בן (או בר) כוזבא.
|
בתקופת ההשכלה היו שסברו כי 'בן כוזבא' הוא כינוי גנאי, ואולם שלוש שנים לאחר קום המדינה נתגלו בוואדי מורבעאת במדבר יהודה תעודות עבריות קדומות, ובהמשך נמצאו תעודות נוספות בנחל חבר. בתעודות שנמצאו באתרים אלו (ובמקומות נוספים) היו איגרות שכתב שמעון בן כוסבא (גם בכתיבים כוסבה או כושבה, ופעמיים גם שמעון בר כוסבא) או שנשלחו אליו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
