‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏

בין הנצחה לניצחון

בין יום הזיכרון ליום העצמאות – בין הנצחה לניצחון: שתי מילים מעצבות בזהות הלאומית של המדינה שיש ביניהן קשר שאינו רק סמלי: ‍‍‍‍‍‍‍‍

הנצחה – פעולה הנעשית לשם שימור הזיכרון. בבסיסה של ההנצחה עומדת המילה נֵצַח: הקמת זיכרון נצחי ובר־קיימה לאדם או לדבר.

ניצחון – לְנַצֵּחַ פירושו לערוך מלחמה וגם לגבור על האויב. פועל זה חדר אלינו מן הארמית, ויש הקושרים אותו למילה נֵצַח. לפי דעה זו המשמעות הבסיסית של השורש נצ"ח קשורה בקיום ממושך וביציבות, ומכאן צמחו המשמעויות כוח והתגברות.

למדור המיוחד לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה

למדור המיוחד לרגל יום העצמאות

מילואים – מן המשכן אל צבא ההגנה לישראל

מקור המילה מילואים בתנ"ך, ושם היא מציינת מילוי ('אבני מילואים'), וגם הכשרה לתפקיד ('ימי המילואים').

בשנת תש"ח, 1948, הכריז דוד בן־גוריון על הקמת "עתודות מילואים". בביטוי זה חיבר את המילה המקראית מִלּוּאִים עם המילה המקראית עֲתוּדוֹת, שפירושה 'דברים המזומנים לעתיד', 'אוצרות השמורים לעת הצורך'. עתודות המילואים הן יחידות צבא המזומנות לפי הצורך כדי למלא את השורות. בחלוף הזמן התקצר הצירוף ל'מילואים' בלבד.

להרחבה על מקורות המילה בפרסום חדש


    מאוצרות הארכיון – "להחזיק מעמד, לשמור על הגחלת"

    "אחרי הפסקה כה ממושכת וקשה אני רואה שוב את כתב־ידך, שומע הדים עמומים של פעולתך החרוצה ואני יכול לשוב להתכונן לימים של פעולה משותפת, לאיחוד חזית פעולתנו בירושלים ובתל אביב. מדי זכרנו פה את סבל ירושלים ואת עינויי עמנו בתוכה זכרנו תמיד אתכם ואת סיבלכם האישי, את מחסוריכם ואת התנאים האיומים שבהם הוטל עליך ועל שאר חברינו לפעול את פעולתם. לפני הפסח הכינונו חבילות מזון בשבילכם ובשביל עובדי הוועד, אלא שהשיירות בוטלו ולא היה בידינו להקל עליכם אף במעט."

    בחלופת מכתבים בעיצומה של מלחמת העצמאות בין הסניף התל־אביבי של ועד הלשון העברית לסניף הירושלמי נפתח צוהר לאירועי הזמנים ההם: המחסור החומרי, תנאי החיים הקשים וגם פעילות ועד הלשון בצל המלחמה.

    לעיון במכתבים בפרסום חדש במדור 'מאוצרות הארכיון'





    עברית וחיות אחרות –הזמנה לאירוע

    כיצד זכתה החיפושית הקטנה לשם הגדול "פרת משה רבנו"? מהו "חזיר סמר" ואילו חיות שונות נקראו בעבר "כלב ים"? למה חשוב לתת שמות עבריים לבעלי חיים ואיך בעצם עושים את זה?

    האקדמיה ללשון העברית ומוזאון הטבע ע״ש שטיינהרדט מזמינים אתכם לאירוע חגיגי שבו נבקש לחשוף את הציבור לעולם המרתק של שמות בעלי החיים בעברית ולעבודתה המסורה של הוועדה לזואולוגיה – הוועדה שחרתה על דגלה שכל נער עברי וכל נערה עברייה שיוצאים לטייל בטבע ופוגשים בעל חיים, ידעו לקרוא לו בשמו ולא יקראו לו "זה".

    המשתתפים יזכו להאזין להרצאה מרתקת שתגולל את סיפורה של פרת משה רבנו – חיפושית קטנה ששמה ארוך ומסקרן, להשתתף במפגש שיעסוק בסוגיה מדוע צריך לתת שמות עבריים לבעלי חיים וליהנות מחידון בהשתתפות הקהל. עוד יוזמנו המשתתפים לשוטט בתערוכות הקבע של מוזאון הטבע בתל אביב.

    לפרטים נוספים ולרכישת כרטיסים


    החייאת הדיבור העברי
    בארץ ישראל

    הלך לעולמו פרופ' אילן אלדר, חבר האקדמיה ללשון העברית, פרופסור מן המניין בחוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה וראש החוג ללשון העברית בה בשנים תשמ"ד–תשמ"ט.

    אחד מתחומי העניין והמחקר המרכזיים שלו היה תחיית העברית בדיבור פה, התחדשותה והתפשטותה בסוף המאה התשע־עשרה ובתחילת המאה העשרים – תהליך שהוא חד־פַּעמי בתולדות הלשונות. מאמרים רבים פרסם בנושא זה ובנושא תכנון הלשון בישראל, ובסופו של דבר אף כינסם בספר "תחייתה והתחדשותה של העברית: מחקרים ועיונים".

    בפרק הרביעי של הספר, המובא כאן לציון שלושים ימים ללכתו, עסק אלדר בתרומתן של העלייה הראשונה והשנייה לתחיית הדיבור העברי ולהתפשטותו: בימי העלייה הראשונה בעיקר בקרב הילדים בגנים ובבתי הספר ובקרב משכילים, ובימי העלייה השנייה גם בקרב המבוגרים בחברה כולה.

    לקריאת הפרק | לרכישת הספר

    דברי הספד שנישאו בלווייתו של פרופ' אילן אלדר

    עוד אירועים והשתלמויות

    תמיכה באקדמיה
    שאלה בעברית
    חנות הספרים
    facebook twitter instagram custom youtube website 
    להתראות באיגרת הבאה!
    Email Marketing Powered by MailPoet