|
|
|
|
|
"בזמן האחרון גברה המתיחות ואולי גם העצבנות. ברגע של התעמקות, תוקף פחד נורא.
מה יהיה גורלי, גורל כל המחנה הקרוב לי?
האם לא נצטרך לחפש עוד מפלטים? ואז לאן? – לפעמים נדמה שעוד מעט, ולא יהיה גם פה אויר לנשימה."
|
החינוך העברי באירופה טרם מלחמת העולם השנייה ידע פריחה חסרת תקדים. בערי אירופה הוקמו מערכות חינוך עבריות, הדיבור העברי הלך והתפשט, ואלפי ילדים ונערים חונכו בעברית לערכי הציונות. הפריחה התרבותית והאידאולוגית הזאת נגדעה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והשמדת יהדות אירופה.
|
בפרסום חדש במדור 'מאוצרות הארכיון' אנו מביאים מכתבים ששלחה לאה פיש, צעירה יהודייה שנספתה בשואה, אשר משקפים את הישגיה המרשימים של מערכת החינוך העברי באירופה.
|
היה מי שניסה למחוק עולמות מפוארים של חיי יצירה עברית ותרבות יהודית משגשגת. אבל המורשת שלנו לא נגדעה ולא נשכחה – העם היהודי קם, התרבות שלנו פורחת בצד הזיכרון.
|
|
|
|
|
האקדמיה ללשון העברית מזמינה את הציבור לאירוע מיוחד שיתקיים בבית האקדמיה ללשון העברית בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
יום ראשון כ"ז בניסן (5 במאי) בשעה 18:00
|
- כרטיס הצלה עברי – הרצאה על החינוך העברי באירופה עד מלחמת העולם השנייה. בהרצאה נתוודע למערכת החינוך העברי השוקקת שפעלה באירופה בין מלחמות העולם. (את ההרצאה תלווה תצוגת ספרי לימוד מקוריים מאוסף האקדמיה ללשון העברית.)
- סדנת כתיבה: "אותיות פורחות באוויר" – נתכנס כדי לכאוב ולכתוב בהשראת מגוון טקסטים משלהי ימי הבית הראשון ועד חורבן יהדות אירופה. נחבר את האותיות וננסה למצוא מילים במקומות שבהם האלם גדול – אז כמו היום.
|
|
|
|
|
|
בְּשׂוֹם שֶׂכֶל (או שֵׂכֶל) – בשי"ן שמאלית – פירושו 'בתבונה', 'מתוך שיקול דעת'. מקור הביטוי בנחמיה ח, ח: "וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא". 'שׂוֹם' היא צורת מקור של הפועל שָׂם, וכפירושו של ר’ אברהם אבן עזרא לפסוק: "שָׂמוּ שִׂכְלָם להבין במקרא".
|
ביטוי נוסף הקשור בפועל שָׂם הנהגה בטעות בשי"ן ימנית הוא שׂוּמָה עָלָיו, שפירושו 'מחובתו', 'הדבר מוטל עליו'.
|
|
|
|
|
האם אפשר לסמן דבר מופשט כמו אהבה?
ואולי יש לכך כמה סימנים – הרי לאהבה פנים רבות? איך נסמן ‘אני אוהב אותך, אימא’ או ‘אני אוהבת אותך, אבא’? והאם יש הבדל בין ‘אוהב’ ל’אוהבת’?
|
תמיד רציתם ללמוד את שפת הסימנים הישראלית? אתם מכירים אנשים חירשים ורוצים לתקשר איתם? חשוב לכם לתקשר בצורה נגישה יותר?
|
מדור שפת הסימנים הישראלית של האקדמיה ללשון העברית מציע השתלמות מקוונת חדשה בת 12 מפגשים להיכרות מעמיקה עם השפה.
|
ההשתלמות המיוחדת משלבת למידה מעשית של שפת הסימנים הישראלית עם מבט עיוני־בלשני על מאפייניה והמבנה הייחודי לה. נלמד את יסודות הדקדוק של השפה ונרכוש בה אוצר סימנים בסיסי – לצד הרצאות קצרות שיציגו היבטים בלשניים מרתקים שונים שלה.
|
|
|
|
|
כבר בלשון המקרא השימוש הרגיל במילה בְּלִי הוא להבעת שלילה והיעדר כבלשון ימינו. היא שוללת בעיקר שמות עצם: 'בלי מים', 'בלי כסף', 'בלי דעת' ועוד, אך יש שהיא שוללת פעלים, למשל: "בְּלִי יָבוֹא" (ישעיהו לב, י), "בְּלִי יַעֲשֶׂה קֶּמַח" (הושע ח, ז). לצד בְּלִי אנו מוצאים בתנ"ך את המילה מִבְּלִי באותה משמעות. למשל: "הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח" (איוב ו, ו).
|
אף ששתי הצורות – בְּלִי ומִבְּלִי – משמשות בתנ”ך באותה משמעות, מתקני לשון רבים מעדיפים את הצורה בְּלִי בהיותה הצורה היסודית הפשוטה, לעומת מִבְּלִי שיש בה גיבוב שלא לצורך (דווקא בשל הגיבוב הזה יש התופסים את מִבְּלִי כצורה הגבוהה יותר, כפי שנתפסות לעתים המיליות ‘באם’ ו’בכדי').
|
|
|
|
|
מתי נתחדשה המילה ‘תחבושת’?
האם מנגנים על כינור או שמא בכינור?
כמה תנועות בעברית אשכנזית, וכמה תנועות בעברית תימנית? האם תקני לפנות לקבוצה מעורבת שיש בה רוב נשי בלשון ‘אתן’?
איך מחליטה האקדמיה מה תקני ומה פסול?
|
מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית מציע השתלמות מקוונת בת 12 מפגשים בנושא: העברית – מדעהּ, תקנתהּ והעשייה בה. ההשתלמות בשיתוף חוקרי מפעל המילון ההיסטורי והמזכירות המדעית.
|
בהשתלמות נכיר את המפעלים המדעיים האלה. נלמד להשתמש באתר מאגרים, נכיר את העבודה המחקרית של המילון ההיסטורי, נלמד על ועדות המינוח ועל דרכה של האקדמיה בחידוש מילים, וניחשף לאוצרות הארכיון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
