|
|
|
"לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ" (ישעיהו סא, א)
|
פְּקַח קוֹחַ – מילה אחת שנכתבה בשתי תיבות ומשמעה 'פקיחה', 'פתיחה'. הכוונה לפתיחת כבלי האסירים, ואולי לפקיחת עיניהם אל אור השמש בצאתם לחופשי.
|
חג חירות לכול – 133 נשים, גברים, ילדים, קשישים וצעירים שנחטפו לעזה עדיין מצפים לחירות – כל אחד מהם הוא עולם ומלואו, לכל אחד מהם יש שם, ולכל שם יש משמעות.
|
|
|
|
"מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת שֻׁלְחַן־הוֹרִים לְחוּד וְשֻׁלְחַן־בָּנִים לְחוּד, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין?"
|
ההגדות הקיבוציות החלו לראות אור בשנות השלושים של המאה העשרים ונתנו ביטוי לאורח החיים הקיבוצי. ההגדות נסמכו על הנוסח המסורתי והותאמו לחיי השיתוף והעבודה של חברי הקיבוצים. ויש שנדפסו בקיבוצים הגדות היתוליות שבהן התבדחו המשתתפים על חברי הקהילה ועל אורחותיה.
|
רשומה חדשה במדור 'מאוצרות הארכיון' מוקדשת להיסטוריה וללשון של ההגדות הקיבוציות בליווי דוגמאות חיות מנוסחי ההגדות. הרשומה היא מחווה לקיבוצים שעברו שעת שבר גדולה ביותר בשבעה באוקטובר.
|
|
|
|
|
|
"אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן"
|
מקור המילה אפיקומן במילה היוונית epikomon שמשמעותה 'הולל' או 'הוללות'. היוונים נהגו להתהולל לאחר המשתה, לעבור מבית לבית ולחלק דברי מתיקה. נגד זה נקבע שלא לסיים את הסעודה באפיקומן אלא במצה, לחם עוני.
|
לימים לא הובנה המילה וניתנו לה הסברים על פי הארמית. כך הובנה המילה כצירוף של שתי מילים: אפיקו + מן.
|
"אַפִּיקוּ" פירושו 'הוציאו' בארמית. ומהו מָן? אולי קיצור של "מָנִי" – בארמית 'כלים', במשמעות 'הוציאו כלים (לאכילה)'. לפי פרשנות אחרת מָן הוא 'אוכל': 'הוציאו את המצה שהוסתרה'.
|
|
|
|
האקדמיה ללשון העברית מזמינה את הציבור לערב מיוחד לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
|
- כרטיס הצלה עברי – הרצאה על החינוך העברי באירופה עד מלחמת העולם השנייה. בהרצאה נתוודע למערכת החינוך העברי השוקקת שפעלה באירופה בין מלחמות העולם. (את ההרצאה תלווה תצוגת ספרי לימוד מקוריים מאוסף האקדמיה ללשון העברית.)
- סדנת כתיבה: "אותיות פורחות באוויר" – נתכנס כדי לכאוב ולכתוב בהשראת מגוון טקסטים משלהי ימי הבית הראשון ועד חורבן יהדות אירופה. נחבר את האותיות וננסה למצוא מילים במקומות שבהם האלם גדול – אז כמו היום.
|
|
|
"בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז"
|
מהו עם לועז? השורש לע"ז מופיע במקרא במזמור קיד בספר תהלים הכלול בהגדה של פסח. נהוג להסבירו כמציין דיבור לא מובן על פי משמעותו בשפות שמיות אחרות. עם לועז הוא אפוא עם הדובר שפה זרה ולא מובנת, כלומר עם זר. ביטוי זה מזכיר את הכינוי 'בַּרְבָּרִים', שבו כינו היוונים – על פי הדיבור הלא מובן – כל מי שלא דיבר יוונית.
|
מובן זה של השורש לע"ז עולה גם מלשון חכמים: לַעַז (במלעיל) הוא לשון זרה, כלומר לשון שאיננה עברית, ולָעוֹז או לועז הוא זר שאינו דובר עברית. בעת החדשה נוצר מן המילה לוֹעֵז שם התואר לוֹעֲזִי 'לא עברי', 'זר'.
|
ומניין קיבלנו את הפועל הִלְעִיז? להרחבה
|
|
|
|
מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית מציע שתי השתלמויות חדשות ב"זום" בנות 12 מפגשים. ההשתלמויות ייפתחו בחודש הבא – מהרו להירשם:
|
- שפת הסימנים הישראלית – תמיד רציתם ללמוד את שפת הסימנים הישראלית? אתם מכירים אנשים חירשים ורוצים לתקשר איתם? חשוב לכם לתקשר בצורה נגישה יותר? מדור שפת הסימנים הישראלית של האקדמיה ללשון העברית מציע השתלמות חדשה ללימוד בסיסי של השפה.
לכל הפרטים ולהרשמה
- העברית – מדעהּ, תקנתהּ והעשייה בה: ההשתלמות בשיתוף חוקרי מפעל המילון ההיסטורי והמזכירות המדעית. בהשתלמות נלמד להשתמש באתר "מאגרים", נכיר את העבודה המחקרית של המילון ההיסטורי, נלמד על ועדות המינוח ועל דרכה של האקדמיה בחידוש מילים וניחשף לאוצרות הארכיון.
לכל הפרטים ולהרשמה
|
|
|
|
|
|
|