|
|
|
|
|
איך נשמעה העברית החדשה בפי ראשוני דובריה בתחילת המאה העשרים? איך הם דיברו באמת? איך נשמעו כאשר שיחקו בהפסקה? באילו מילים השתמשו כאשר קנו במכולת? עד כמה הייתה העברית שבפיהם דומה לעברית שלנו?
|
מדור תחיית העברית באקדמיה ללשון העברית מעוניין להציל ולחקור את הטקסטים הראשונים של העברית המתחדשת.
|
אם יש ברשותכם מכתבים, יומנים, מחברות ומסמכים עבריים אחרים כתובים עברית בעלי אופי של כתיבה אישית מסוף המאה התשע־עשרה ועד 1930, נודה לכם מאוד אם תיאותו להעמיד אותם או את סריקתם לרשות האקדמיה.
|
|
|
|
|
האם יש מילה לתאר את אירועי שבעה באוקטובר? איך אומרים חלל בנקבה? ואיך נאמר שבעה ברבים? שובו בשלום או שובו לשלום?
מה מקור הצירוף פדויי שבי?
|
האירועים הקשים של המלחמה המתחוללת בחצי השנה האחרונה מעוררים גם שאלות הקשורות בשפה. אספנו ממערכת הפניות שלנו כמה מן השאלות הבולטות שהגיעו לאקדמיה ולצידן תשובותינו, שיכולות לעזור גם לאחרים. לעיון בעמוד המיוחד
|
מחכים לכם בבית – 133 נשים, גברים, ילדים, קשישים וצעירים שנחטפו לעזה עדיין נמצאים בשבי – כל אחד מהם הוא עולם ומלואו, לכל אחד מהם יש שם, ולכל שם יש משמעות. לעיון במיזם ההזדהות
|
|
|
|
|
|
|
במסגרת סדרת המפגשים המקוונים שלנו בימי מלחמת "חרבות ברזל" ולקראת חג הפסח אנו מזמינים אתכם להרצאה מקוונת (ב"זום") של ד"ר יהושע גרנט: 'לֵךְ לְשָׁלוֹם גֶּשֶׁם, בּוֹא בְּשָׁלוֹם טַל': פיוטי טל לחג הפסח – מגניזת קהיר להגדת קיבוץ בארי
|
מה הם פיוטי הטל? פיוטים אלו – המציינים את המעבר מעונת הגשמים אל עונת הקיץ – נועדו להשתלב בתפילת חג הפסח. פיוטי הטל הקדומים ביותר התחברו בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה. חלקם נקלטו בסדרי התפילה של קהילות ישראל ונאמרים עד היום בבתי הכנסת, וחלקם השתמרו רק בכתבי יד עתיקים ששרדו בגניזת קהיר.
|
בהרצאה נענה על השאלות האלה: כיצד מצוינים ומצוירים חילופי העונות בפיוטים אלו? כיצד משתקפת בהם זיקתם של הפייטנים וקהילותיהם לטבע, לחקלאות וללשון העברית? ואיך מצאו פיוטי טל את דרכם ממחזורים ומכתבי יד עתיקים אל הגדות הקיבוצים, ובהן הגדת קיבוץ בארי?
|
|
|
|
|
המילים אָמָּן (ההגייה: אוֹמן) ואֻמָּן הן ביסודן אותה מילה. מקורן במילה האכדית ummânu שפירושה בעל מלאכה מנוסה וגם אדם העוסק במלאכת מחשבת. בתנ"ך המילה באה פעם אחת וניקודה אָמָּן: "חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן" (שיר השירים ז, ב). בכמה מנוסחי הדפוסים של התנ"ך היא מנוקדת בחטף קמץ: אֳמָן. בלשון חכמים רגילה יותר הצורה אֻמָּן באותה משמעות.
|
העברית החדשה ניצלה את קיומן של שתי הצורות העתיקות כדי להבחין בין המשמעויות: אוּמן הוא 'בעל מלאכה', 'מומחה במלאכתו', ואוֹמן הוא artist – 'יוצר', כגון צייר, פסל, מוזיקאי, שחקן וסופר.
|
לפי כללי הכתיב המלא החדשים, שתי המילים נכתבות בווי"ו – אומן, וכך גם אומנות. ההגייה "אַמן", "אַמנות" (בתנועת a באל"ף) היא הגייה משובשת.
|
|
|
|
|
האקדמיה ללשון העברית מזמינה את הציבור לערב מיוחד לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
|
כרטיס הצלה עברי – הרצאה על החינוך העברי באירופה עד מלחמת העולם השנייה. בהרצאה נתוודע למערכת החינוך העברי השוקקת שפעלה באירופה בין מלחמות העולם. (את ההרצאה תלווה תצוגת ספרי לימוד מקוריים מאוסף האקדמיה ללשון העברית.)
|
סדנת כתיבה: "אותיות פורחות באוויר" – נתכנס כדי לכאוב ולכתוב בהשראת מגוון טקסטים משלהי ימי הבית הראשון ועד חורבן יהדות אירופה. נחבר את האותיות וננסה למצוא מילים במקומות שבהם האלם גדול – אז כמו היום.
|
אפשר לקנות כרטיסים להרצאה בלבד או להרצאה ולסדנת הכתיבה יחד.
|
|
|
|
|
הביטוי הארמי לְקַמַּן מובנו 'לפנינו', 'בהמשך (הדברים)'.
|
ביטוי זה משמש בעיקר בטקסטים רשמיים ועיוניים ורווח במיוחד במכתבים ובמסמכים משפטיים. למשל: "ועל סמך כל האמור למעלה לוקח לו מדרש הלשון הרשות להציע ההצעות שלקמן...". מקורה של המילה לקמן בארמית: 'קַמַּן' היא מילת היחס קַמֵּי 'לִפְנֵי', בנטיית המדברים ־ַן, כלומר לְפָנֵינוּ.
|
גם הביטוי לְהַלָּן משמש בימינו במשמעות 'אחר כך', 'בהמשך (הדברים)': "להלן מובאים כללי יסוד בתורת הניקוד".
|
לדעת רוב החוקרים להלן אינה אלא הָלְאָה המקראית, ואולם לא מן הנמנע כי 'להלן' נשאלה מן הארמית: להל (או להלא) הארמית (במובן הָלְאָה) בתוספת הנו"ן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
