‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏

לגדול בביתו של מחיה השפה העברית

"אסור היה לנו להשתמש במילים זרות, וחובה הייתה עלינו להשתמש במילים שבן־יהודה החְיה. […] לא אמרנו אוטו, כי אם אמרנו מכונית. לא אמרנו אוטובוס, כי אם ציבורית" (דולה בן־יהודה ויטמן).

בפרסום חדש באתר אנו מביאים שני ראיונות נדירים עם אהוד בן־יהודה ודולה בן־יהודה ויטמן – מצעירי ילדיהם של חמדה ואליעזר בן־יהודה. הראיונות חושפים טפח מן החיים בביתו של מחיה השפה העברית.

ראיונות אלו הם פרסום מאוסף ציפורה ואהרן בר־אדון לתולדות תחיית הלשון העברית בדיבור־פה שמסר פרופ' אהרן בר־אדון לאקדמיה ללשון העברית.

להאזנה לקטעים משני הראיונות ולהרחבה על האוסף

מה חדש באקדמיה?

צילום של בניין האקדמיה ללשון העברית.

¨ זוכי מלגת האקדמיה ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ד
אנחנו מברכים את ארבעת תלמידי החוגים ללשון העברית באוניברסטאות בישראל שזכו במלגה. לשמות הזוכים ולמידע נוסף על המלגה

¨ בואו לחוויה עברית במרכז התרבות וההדרכה
מרכז התרבות וההדרכה החדש של האקדמיה ללשון העברית מזמין קבוצות של תלמידים מכיתות ח'–י"ב וקבוצות נוספות בהתאמה אישית לסיורים שמציעים מבט כולל על העברית – על תולדותיה ועל דרכי התפתחותה. לפרטים נוספים ולהזמנת סיורים

¨ דרושים – אפשר להגיש מועמדות למשרות האלה: – מדריכים ומדריכות למרכז התרבות וההדרכה החדש
סטודנט או סטודנטית לתמיכה בפעילות מדור מערכות המידע

רב ורבנים

חכם יהודי מכונה בעברית רַב – מניין אפוא צצה הנו"ן בצורת הרבים רַבָּנִים ובשם המופשט רַבָּנוּת?

צורת הרבים של רב באה במשנה ובתוספתא רק בכינויים, כגון 'רבותיו', 'רבותינו'. למשל: "מעשה שהפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפלה" (תוספתא ברכות ב, יא). הבסיס לצורות אלו הוא רַבּוֹת־, אולי כדי להבדיל מן רבים במובן 'אנשים רבים', כמו בצירוף 'רשות הרבים'.

צורת הרבים הלא נוטה של רב, שבאה רק במקורות מאוחרים יותר, היא רַבָּנִים – בצורן הריבוי הכפול ־נִים. צורן זה מורכב מסיומת הרבים ־ָן – המוכרת מן האכדית – ומסיומת הרבים הרגילה ־ִים. תופעה זו ידועה ממילים מקראיות דוגמת נִצָּנִים, צורת רבים של נֵץ או נִצָּה (רק מאוחר יותר נגזרה ממנה לאחור צורת היחיד נִצָּן).

ומה השימושים הנוספים של המילה רב בתנ"ך וכיצד נוצרה המילה רבנות? להרחבה

אמצו ביטוי –
נכנס בעובי הקורה

נכנס בעובי הקורה מטבע לשון בכל יום
הביטוי "להיכנס לעובי הקורה" נשמע כיום רבות, ומובנו המקובל הוא 'לחדור לעומק העניין', 'לעסוק בפרטים הקטנים'.

ואולם נראה שמשתקפת בשימוש לשון זה אי־הבנה של הביטוי התלמודי המקורי. הציור שבבסיס הביטוי הוא נשיאת קורה – גזע עץ שצידו האחד רחב וכבד, והצד האחר (הפונה לצמרת) צר וקל יותר. מי ש"נכנס בעובי הקורה" הוא הנושא על כתפו את החלק העבה והכבד.

'להיכנס בעובי הקורה' פירושו אפוא להיכנס תחת עובי הקורה ולשאת את משקלה – ולא להיכנס ולחדור לתוך עץ הקורה עצמה.

אם כן הביטוי אינו מציין "צלילה" לעומק הפרטים אלא נטילת אחריות ונכונות לשאת בעול.

להרחבה על מקורו של הביטוי

הזדמנות אחרונה להירשם לאירוע פורים בבית האקדמיה (יום שלישי, 19 במרץ)

על מגילת אסתר, עברית ומה שביניהן הדרכה והרצאה
מה מיוחד בלשונה של מגילת אסתר?
כמה שפות יש במגילה ומה המשמעות של זה?
מה הקשר בין "השפן הקטן" לחג הפורים, ומי היה חבקבוק הנביא?


בתוכנית:

¨ הדרכה חוויתית – על מגילת אסתר, עברית ומה שביניהן – במרכז התרבות וההדרכה.

¨ הרצאה – מ"שושנת יעקב" ועד "אני פורים"מסע בזמן על שירים שהחליפו מנגינות, ומנגינות שהחליפו מילים, והכול סביב חג הפורים – עם ד"ר יעקב עציון.

מהרו להירשם – מספר הכרטיסים מוגבל.

לכל הפרטים ולהרשמה

קנו מתנה לחג –
מילון מונחי היין

במילון למונחי היין כ־220 מונחים, ובהם מילים חדשות בעברית. רשימת המונחים העבריים נועדה לקרב את תחום היין לציבור הישראלי ולתרום לקידומה של תרבות היין בישראל.

הוועדה למונחי היין של האקדמיה ללשון העברית הוקמה בשנת תשס"ז (2007). למלאכת קביעת המונחים נרתמו ייננים, עיתונאים המסקרים את תחום היין ואנשי אקדמיה בתחום החקלאות המתמחים בגידול גפנים וביין, ואליהם הצטרפו נציגי האקדמיה ללשון העברית..

המילון מעוצב כחוברת כיס צרה וגבוהה שאפשר לצרף כמתנה לבקבוק יין.

לרכישת מילון היין המעוצב כחוברת מתנה
תמיכה באקדמיה
שאלה בעברית
חנות הספרים
facebook twitter instagram custom youtube website 
להתראות באיגרת הבאה!
Email Marketing Powered by MailPoet