|
|
|
|
|
הידעתם כי את המילה חִידוֹן חידש הלשונאי ומחבר התשבצים הלל הרשושנים?.
|
להרשושנים היו חידושי לשון רבים ויצירתיים, וכמה מהם נעשו חלק בלתי נפרד מלשוננו. למשל: הפיך, חקיין, מחירון, צנחן, רודן, תחקיר, תקרית.
|
|
מילונאים, סופרים, זמרים, פרשנים ויוצרים – כולם מחדשים מילים בעברית.
|
התדעו מי חידש כל אחת מהמילים?
|
|
|
|
|
|
|
מיהם האחשדרפנים?
איך יודעים שמחבר מגילת אסתר חשב בפרסית עתיקה?
אילו מילים פרסיות נכנסו לעברית ולמה דווקא הן? ומה קורה כשבלשנית כותבת רומן היסטורי?
|
לקראת פורים ובמסגרת סדרת המפגשים שלנו בימי מלחמת "חרבות ברזל" אנחנו מזמינים אתכם להרצאה מקוונת (ב"זום") של ד"ר תמר עילם גינדין, שבה נתמקד בהשפעה הלשונית והתרבותית של פרס על לשונה של מגילת אסתר.
|
|
|
|
|
|
|
"שוטטו בחוצות ירושלם והקשיבו והאזינו: בכל עבר ופִנה הקולות המתוקים של לשוננו עולים ובאים לאזניכם מפי ילדים וילדות, מפי בחורים ובתולות, הולכים לתומם, מסיחים בינם לבין עצמם […] לא בכוָנה לדבר עברית […] אלא פשוט בדרך טבעי, מפני שזו כבר לשונם, מפני שכבר אי אפשר להם לדבר ביניהם לבין עצמם בלשון אחרת!"
(אליעזר בן־יהודה, "יש עם עברי!", עיתון הצבי, ט' בכסלו תר"ע, 22 בנובמבר 1909)
|
את עיתון הצבי ייסד בן־יהודה בירושלים בשנת 1884. העיתון ראה אור בהפסקות עד 1915. במהלך השנים הוא פורסם גם בשמות "האור" ו"השקפה". העיתון נתן ביטוי לצמיחת היישוב החדש בתקופת העלייה הראשונה. בן־יהודה השתמש בו להפצת עמדותיו הלאומיות, החברתיות־כלכליות והמדיניות וכן ככלי להפצת חידושים בעברית ולעידוד הדיבור העברי.
|
|
|
|
|
במילון למונחי מכונית שפרסמה האקדמיה בשנת תשט"ו (1955) נקבע הצורה צְמִיג במשקל פְּעִיל.
|
מה בין משקל פָּעִיל למשקל פְעִיל? המשקלים שווים זה לזה בכל צורות הנטייה, ונבדלים רק בצורת הנפרד. ואכן במקרים רבים הדוברים מתלבטים: האם לומר צְמִיג או צָמִיג, סְעִיף או סָעִיף, פְּרִיט או פָּרִיט, רְצִיף או רָצִיף? ואף במילים המתועדות במקרא יש המשתבשים, כגון "יְמין" במקום יָמִין, "בָּריח" במקום בְּרִיח, "צָריח" במקום צְרִיח.
|
מתוך מגמה להקל על הדוברים קבעה האקדמיה בשנות השבעים של המאה העשרים כלל שלפיו יועדף המשקל פְּעִיל (בשווא), המקרב את צורת הנפרד לצורות הנוטות. אלא שהכלל בא לעולם אחוז שובל ארוך של יוצאים מן הכלל, ועל כן הוחלט לבטל את הכלל ולקבוע את צורתה של כל מילה לגופה.
|
|
|
|
|
מה מיוחד בלשונה של מגילת אסתר?
כמה שפות יש במגילה ומה המשמעות של זה?
מה הקשר בין "השפן הקטן" לחג הפורים, ומי היה חבקבוק הנביא?
|
¨ הדרכה חוויתית – על מגילת אסתר, עברית ומה שביניהן – במרכז התרבות וההדרכה.
|
¨ הרצאה – מ"שושנת יעקב" ועד "אני פורים" –מסע בזמן על שירים שהחליפו מנגינות, ומנגינות שהחליפו מילים, והכול סביב חג הפורים – עם ד"ר יעקב עציון.
|
מהרו להירשם – מספר הכרטיסים מוגבל
|
|
|
|
|
המילה סַרְעֶפֶת, מחיצת השריר שבין הבטן לבית החזה, נראית במבט ראשון מילה עתיקה בלשוננו, אך למחפש את תולדותיה במילונים העבריים נכונה הפתעה: לא מדובר במילה מקראית ואף לא במילה שירשנו מספרות חז"ל או מספרות הרפואה של ימי הביניים, אלא ביצירה של העברית החדשה.
|
מי שיטרח מעט יותר ויפתח את ספר המונחים לרפואה ומדעי הטבע של אהרן מזי"א משנת תרצ"ד (1934) אף יגלה על נקלה מי היה מחדש המילה – עורך הספר שאול טשרניחובסקי. ומי שיתחקה על שורשיה יראה כי בחידושה חָברוּ שני צדדיו של האיש: הרופא והמשורר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
