|
|
|
|
|
שנת תשפ"ד היא שנה מעוברת – שנה שבה נוסף חודש בין שבט לאדר המכונה אדר א' או אדר ראשון.
|
שנה מעוברת היא שנה מלאה יותר, שנה מורחבת, וכמוה כאישה מעוברת, כלומר אישה הרה. בספרות חז"ל מדובר לא רק על עיבור השנה אלא גם על עיבור החודש – הוספת יום לחודש כך שיהיו בו שלושים ימים. גם "עיבּורהּ של עיר" קשור לכאן: מדובר בפרוורים הנוספים לעיר ומרחיבים אותה.
|
שם החודש אֲדָר לקוח מלוח השנה הבבלי – כיתר שמות חודשי השנה. החודש נזכר בשמו ובמספרו כמה פעמים במגילת אסתר, כגון "וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר" (ט, א).
|
|
|
|
|
|
|
אנו נשאלים שוב ושוב: מה האמת על המילה "שח־רחוק"? האם היא החלופה העברית לטלפון?
|
התשובה בקצרה: המילה הלועזית טלפון משמשת גם בעברית והיא המונח הרשמי. אומנם החידוש 'שח רחוק' שימש בבית אליעזר בן־יהודה, אך לא התקבל בוועד הלשון.
|
במאמר מיוחד שכתבה אסתר גולדנברג ז"ל ל'אקדם' ועלה מחדש באתר – תמצאו סקירה מאלפת על השימוש ב"שח־רחוק" בגרסאותיו השונות בעיתוני בן־יהודה ואיתמר בן אב"י (בעיקר דאר היום) ובקרב בני חוגם. אגב כך הכותבת מביאה שפע של מידע על חידושים רבים אחרים מבית בן־יהודה ועל מידת התקבלותם.
|
|
|
|
|
|
|
מלחמת השפות התחוללה בארץ ישראל בשנים תרע"ג–תרע"ד. המלחמה פרצה עם הודעת חברת "עזרה" היהודית־גרמנית על הקמה של בית ספר טכנולוגי גבוה בחיפה (לימים הטכניון) – ששפת ההוראה בו תהיה גרמנית.
|
ביישוב העברי קמו מתנגדים רבים להחלטה וננקטו צעדים נמרצים כדי לבטלהּ. המאבק הסוער הסתיים בניצחון העברית. עם פתיחת הטכניון הוחלט שמתמטיקה ופיזיקה יילמדו בעברית, ועוד הוחלט לכלול בחוזי העבודה של המורים דרישה לרכוש את ידיעת העברית בתוך ארבע שנים.
|
|
מלחמת השפות הפכה לסמל של תחיית התרבות הלאומית ושל מעמדה האיתן של העברית ביישוב העברי.
|
|
|
|
|
|
נושא שמות הפעולה מעורר עניין רב בקרב מורים ותלמידים:
|
– איך מבחינים בין שם פעולה לשם עצם?
– האם יכול להיות שלפועל לא יהיה שם פעולה
(למשל חיכה, הראה)?
|
|
– האם מילים כמו דְּאָגָה, צְחוֹק ומַעֲנֶה (שאינן במשקלים הסדירים של שמות הפעולה) נחשבים לשמות פעולה?
|
– למה מילה כמו סִפּוּר מציינת גם את פעולת המספר וגם את תוצר הפעולה?
|
על שאלות אלו ואחרות ועל תולדות השימוש בשם הפעולה כתבנו בהרחבה בלוויית דוגמאות רבות בשתי רשומות חדשות לקראת בחינת הבגרות בלשון.
|
|
|
|
|
"הַנָּכְרִיָּה הִיא הַשִּׁפְחָה
וְהַמַּלְכָּה הָעִבְרִיָּה!"
|
גיליון ו' של העיתון ההיתולי "ליהודים!" פורסם בחג פורים באדר תרע"ד (1914). העיתון ראה אור מעט לאחר שהוכרעה מלחמת השפות, ורוב הגיליון הוקדש לנושא זה. במדוריו פורסמו ידיעות, פרוטוקולים מומצאים, מכתבים ושירים אשר שמו לצחוק את חברת "עזרה" ואת מנהליה, ולעגו לתומכי הגרמנית ולפעילים ציונים שלא נלחמו למען כבוד העברית
|
בעמוד הראשון של העיתון נכתב שהעורך "איננו" והמוציא לאור "איננו שבאיננו". עם זאת ידוע שהמוציא לאור היה המורה והסופר קדיש יהודה סילמן.
|
|
|
|
|
מה משותף לדוד ולאביגיל?
מה משפיע על הצלחתו של שם?
אילו שמות כיכבו כאן בעשורים קודמים?
ואיך נקראים תינוקות שנולדו בימי המלחמה?
|
במסגרת סדרת המפגשים שלנו בימי מלחמת "חרבות ברזל" אנחנו מזמינים אתכם להרצאה מקוונת (ב"זום") על שמות פרטיים בישראל.
|
מועד ההרצאה: יום חמישי ו' באדר א', 15 בפברואר, בשעה 19:00.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
