|
|
|
|
|
הצירוף משא ומתן מציין הידברות בין שני צדדים במטרה להגיע להסדר כלשהו או לעסקה. בספרות חז"ל הוא משמש בעיקר לציון מסחר אך גם לעיסוק בכלל.
|
מהו המשא ומהו המתן בצירוף?
|
לכאורה 'משא ומתן' מציין פעולה הדדית: כל אחד מן הצדדים לוקח (=נושא) משהו מן האחר ונותן לאחר דבר מה משלו. ואולם חוקרים העלו השערה שמקור הצירוף בפעולה שאינה הדדית בהתבסס על תעודות עתיקות הכתובות באכדית.
|
|
|
|
|
|
|
קשה לדמיין את השפה העברית בלי המילית את. נדמה לפעמים שהיא מופיעה כמעט בכל משפט, ואכן היא מן המילים הנפוצות בעברית..
|
המילית את מציינת בדרך כלל את המושא (הישיר) המיודע. למשל בפסוק הפותח את התנ"ך: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". עם זאת השימוש בה אינו עקיב. מצד אחד יש מקרים של מושא ישיר מיודע ללא את, כגון "וְלֹא אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר" (בראשית לד, יט), ומצד שני יש מקרים (נדירים) של מושא ישיר לא מיודע שלפניו את, כגון "וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה" (שמות כא, כח).
|
|
קשה להצביע על מכנה משותף למקרים הרבים שבהם אין את לפני מושא ישיר מיודע, אבל אפשר להצביע על נטיות מסוימות.
|
|
|
|
|
חִסְרָה היא "מינוס" בחשבון הבנק, מצב שהוא תוצאה של משיכת יתר (אוברדרפט).
|
לצד חִסְרָה משמש הצירוף יִתְרַת חוֹבָה (או יִתְרַת חוֹב), והמונח המנוגד הוא יִתְרַת זְכוּת. מן הצמד יִתְרַת חוֹבָה ויִתְרַת זְכוּת עולה שהמונח יִתְרָה כשלעצמו הוא ניטרלי, ואכן המונח יִתְרָה נקבע תמורת balance. ואולם בקרב רבים המילה יִתְרָה נתפסת כנושאת ערך חיובי, וכך נולד הניגוד שלה – חִסְרָה.
|
|
|
|
|
"אין 'את' חובה, ואין צורך בה, ומכיון שאין בה צורך – מוטב להשמיטה, למען חסוך עבודה, דיו, נייר, ולמען מנוע מונוטוניות בלשון."
|
את הדברים האלה כתב דוד בן־גוריון בעקבות סדרת מאמרים שפרסם איש הלשון יצחק אבינרי נגד מנהגו של בן־גוריון להשמיט את המילית 'את' הן בדיבור הן בכתיבה.
|
בן־גוריון ראה בעברית נכס חשוב של העם היהודי וחלק בלתי נפרד מן התחייה הלאומית בארץ ישראל. ואכן לצד פעילותו המדינית העסיקו אותו סוגיות של סגנון ומינוח.
|
|
|
|
|
מה משותף לדוד ולאביגיל?
מה משפיע על הצלחתו של שם?
אילו שמות כיכבו כאן בעשורים קודמים?
ואיך נקראים תינוקות שנולדו בימי המלחמה?
|
לכל איש יש שם, וכבר בימי התנ"ך זוהו שמותיהם של אנשים עם דמותם ועם גורלם. חקר השמות הפרטיים (אונומסטיקה) מְשלב לשון, תרבות וחברה, ובחינת השינויים שחלו בתחום זה במרוצת הדורות חושפת תהליכים חברתיים ואידאולוגיים מרתקים.
|
במסגרת סדרת המפגשים שלנו בימי מלחמת "חרבות ברזל" אנחנו מזמינים אתכם להרצאה מקוונת (ב"זום") על שמות פרטיים בישראל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
