|
|
|
|
|
בישיבתה של האקדמיה ללשון העברית בו' בטבת תשפ"ד, 18 בדצמבר 2023, אושרו שמות פטריות ושמות חיפושיות וכן אושרו כמה מונחים יחידים. הינה שניים מהם:
|
אֲחָיוּת – לאורך שנים מגיעות לאקדמיה פניות למצוא פתרון למקצוע האחיות והאחים במקום סיעוד. כידוע מונח זה מזוהה היום עם הטיפול בקשישים ובאנשים אחרים הזקוקים לעזרה צמודה ולהשגחה; מכאן 'חוק הסיעוד', 'גמלת סיעוד', 'ביטוח סיעודי', 'מחלקה סיעודית'. ההצעה אחיוּת התקבלה בעצה אחת עם נשות המקצוע במשרד הבריאות
|
יְפֵה־פֶּה – אל האקדמיה ללשון העברית הגיעו בקשות חוזרות ונשנות להחליף את שם הרַכִּיכָה פִּי־כּוּשִׁי בשם אחר, בייחוד על רקע העובדה המצערת שהמילה 'כושי' נעשתה שם גנאי. הבקשה הופנתה לוועדה לזואולוגיה, וזו אימצה את הצעתו של יוסף הלר, יו"ר הוועדה לשעבר, יְפֵה־פֶּה.
|
|
|
|
|
|
|
עם ישראל מוכתר בתואר עם סגולה. על פי ספר שמות האל מבטיח לעם ישראל: "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכׇּל הָעַמִּים" (יט, ה), ובספר דברים מופיע הצירוף עצמו: "וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים" (דברים ז, ו; וכן יד, ב; כו, יח). בתרגומים הארמיים למקרא "עַם סְגֻלָּה" הוא "עַם חַבִּיב", ומכאן להוראת הביטוי הידועה מימים ימימה: עם ישראל אהוב וחביב לפני האל.
|
אלא שמפסוקים אחרים אפשר ללמוד שלמילה 'סגולה' יש הוראה מוחשית, למשל "כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּת מְלָכִים" (קהלת ב, ח). נראה אפוא כי סגולה ביסודה היא 'נכסים', 'רכוש'' ואולי דווקא 'רכוש יְקַר ערך', וכך נתקבלה המשמעות 'קניינו היקר והחביב של האל'.
|
|
|
|
|
מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מציע השתלמות בת 12 מפגשים לציבור הרחב בנושא לשון שירת תור הזהב בספרד.
|
בהשתלמות נלמד על "צחות הלשון" ועל "דוחק השיר", נכיר את אוצר המילים ואת הדקדוק של המשוררים ונלמד לדקלם שירים לפי משקלם ולפי מסורת ההגייה שבפי המשוררים. ההשתלמות תכלול גם קריאה מונחית בשירים שלמים.
|
המרצה הוא יהונתן רוסן ממן, מרכז מערך ההשתלמויות (בפועל) של האקדמיה ללשון העברית. רוסן־ממן חוקר את לשון שירת ספרד בלימודיו האקדמיים, והוא לימד שירה בבתי ספר לתלמידים מחוננים ובתיכונים. .
|
|
|
|
|
בתהליך השיבה לציון העסיקה את השבים בין השאר שאלת השמות הפרטיים ושמות המשפחה: האם יש לעברת אותם אם לאו? רבים שינו את שמם הפרטי לשם עברי, ורבים אף יותר עברתו את שם משפחתם.
|
לדברי אהרון ראובני, עם קום המדינה נשאו כשליש מן התושבים היהודיים שמות משפחה עבריים. עם זאת נראָה שרק מעט נשים עברתו באותם ימים את שם משפחתן. והינה בחיפוש מקיף בעיתונות העברית של סוף המאה התשע־עשרה ותחילת המאה העשרים נמצאו כ־400 נשים בארץ ישראל ובארצות הגולה שבחרו שם משפחה עברי החתום בסיומת הנקבה ־ית.
|
במאמר מאת סמדר ברק שהתפרסם בגיליון החדש של כתב העת 'העברית' היא סוקרת את התופעה, את שורשיה ואת דרכי היצירה של שמות המשפחה הללו.
|
|
|
|
|
מאות כבר הזמינו את ערכת הכרזות המיוחדת שהוצאנו לקראת יום העברית תשפ"ד ובה עשרים כרזות מעוצבות המציגות עשרים מילים שנותנות קול ומשמעות לתקופה.
|
את המילים בחרו עשרים נשים וגברים – אם ששכלה את בנה הלוחם, אימהות שילדיהן נחטפו, שוטרת שלחמה בשדרות, בני נוער מפונים מהדרום ומהצפון, תושבי העוטף לוחמי צה"ל, אישי ציבור, רופאים ומתנדבים – כולם הפנים היפות של ישראל.
|
ערכת הכרזות נמסרת חינם.
(תשלום עבור דמי משלוח בלבד).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
