‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏ ‏

עברית –
שפה שמחברת אותנו

לרגל יום העברית שמצוין היום, האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל מציגות מיזם מיוחד של מילים שנותנות קול ומשמעות לתקופה.

את המילים בחרו עשרים נשים וגברים – אם ששכלה את בנה הלוחם, אימהות שילדיהן נחטפו, שוטרת שלחמה בשדרות, בני נוער מפונים מהדרום ומהצפון, תושבי העוטף, לוחמי צה"ל, אישי ציבור, רופאים ומתנדבים – כולם הפנים היפות של ישראל.

המילים שנבחרו והנימוקים הנלווים להן משקפים רגשות אישיים עזים ותחושות חברתיות ולאומיות. ביחד התקבל פסיפס של מילים שמציע התבוננות על האופן שבו נגעו אירועי המלחמה בכל מי שמדינת ישראל, תושביה וחייליה יקרים לליבו – בכל אחד מאיתנו.

לעיון במיזם המיוחד לרגל יום העברית תשפ"ד

עוד פעילויות, מערכי שיעור, חידונים והפעלות בעמוד המיוחד ליום העברית תשפ"ד

ערכות כרזות לבתי ספר ולגופים ציבוריים

את מיזם המילים "עברית – שפה שמחברת אותנו" מלווה ערכת כרזות בהוצאת האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל.

בערכה עשרים כרזות מעוצבות (גודל A3) המציגות את המילים שנבחרו ואת הנימוקים שנתנו להן משתתפי המיזם. בכל כרזה איור מקורי המזמין להרהור נוסף על משמעות. הערכה מיועדת לבתי ספר ולגופים ציבוריים.

המילים בכרזות: אהבה, אור, אחדות, אמונה, באר, בית, זהות, חיים, ישראליות, כיסופים, מולדת, משפחתיות, רוח, ריחוק, רעות, רפת, שותפות, שליחות ותושייה.

ערכת הכרזות נמסרת חינם.
(תשלום עבור דמי משלוח בלבד.)

להזמנת ערכת הכרזות

איך עוד תוכלו לציין את יום העברית תשפ"ד?

העברית ברשות הרבים

"מיום שהתעוררה היפהפייה הנמה הזאת, שאנו קוראים לה הלשון העברית, מן התרדמה שהייתה שרויה בה קרוב לאלפיים שנה, ויצאה אל בין הבריות, עברו עליה גלגולים רבים. בתחילה התהלכה מנומנמת, קצת פלגמטית, מגמגמת ולא בטוחה בעצמה, אחר כך, משהתרגלה למגע עם הסובבים אותה, נעשתה מנומסת מאוד, זהירה, ולבשה שמלות נאות שיצאו מן האופנה; עברו כמה שנים ונעשתה חופשית בתנועותיה, שובבה ועליזה, כל רואיה שמחו בה; ובעשורי השנים האחרונים היא כבר משולחת רסן, כמעט משתוללת, ולעיתים קרובות משרכת דרכה לסמטאות שפיתויים מסוכנים קורצים בהן." (אהרן מגד)

דברים אלו הם חלק מנאום שנשא הסופר וחבר האקדמיה אהרן מגד ע"ה באירוע חגיגי בבית נשיא המדינה עזר ויצמן במלאת 40 שנה להיווסדה של האקדמיה ללשון העברית (תשנ"ד, 1994).

מגד מדמה בדבריו את העברית ליפהפייה שהתעוררה מתרדמתה. בהמשך הדברים הוא תיאר את פועלה של האקדמיה בחידוש המילים.

לקריאת הנאום שפורסם בכתב העת לשוננו לעם.

מאוצרות הארכיון: האם כל אחד יכול לחדש מילים?

"אם כל איש ואיש יחדש חידושים על דעת עצמו ויפרסמם להפצה בעם, הרי יותר משהוא מועיל להשלטת לשוננו הוא מכשיל את הרבים ומסרס את הלשון."

בארכיון שלנו מצאנו תכתובת מרתקת משנת 1937 בין ועד הלשון ובין אנשי רשת "תרבות". בכתב העת "תנועתנו" של הרשת שראה אור בעיר לבוב פורסמו רשימות של מילים עבריות "בלתי רגילות, מהן חדשות ומהן ישנות שנועדו לשימוש חדש ידוע", כדי "להזכיר ליודעים ולהרגיל את אשר אינם רגילים בם".

נראה שיש ברשימה כמה חידושים שזה להם הפרסום הראשון: תרגולת, אוֹתֵת (במונחי ועד הלשון אִתֵּת), מחירון, שמרחום (תרמוס). לצידם יש חידושים שהמזל לא שיחק להם: מפקן (=יצואן), לְפָפָה ("קומפרס", לכריכה סביב הצוואר), טְהָרוּחַ (ונטילטור). עוד ברשימה מילים מחודשות שאפשר למצוא במילונים ובעיתונים שקדמו לפרסום זה.

ומה היו מילות המריבה בין ועד הלשון העברית לכתב העת 'תנועתנו'?
פרסום חדש במדור מאוצרות הארכיון

חידוש הדיבור העברי

"כמו שהיהודים אינם יכולים להיות עם חי באמת אלא בשובם לארץ האבות, כן אינם יכולים להיות עם חי אלא בשובם ללשון האבות ולהשתמש בה לא בלבד בספר, בדברים שבקדֻשה או שבחכמה בלבד... אלא דוקא בדבור פה, מגדולם ועד קטנם, נשים וטף, בחור ובתולה, בכל עניני החיים, ובכל שעות היום והלילה, ככל הגוים, גוי גוי בלשונו." (אליעזר בן־יהודה)

בחוברת "לקט תעודות" – שהוציאה האקדמיה ללשון העברית בשנת תש"ל (1970) במלאת שמונים שנה להקמת החברה "שפה ברורה" (תר"ן–1889) – מובא מבחר מן התעודות החשובות לתולדות חידוש הדיבור העברי. באסופה מסמכים ומזכרים ומבחר מדבריהם של חלוצי העברית: בן־יהודה, י"מ פינס, אחד העם, י"ח ברנר, נחמה פוחצ'בסקה, דוד ילין, ח"נ ביאליק, ש' טשרניחובסקי ועוד.

בשנת השבעים לאקדמיה ללשון העברית אנו חוזרים לפרסום המעניין הזה ומציעים לכם לעיין בלקט התעודות מעורר ההשראה לכל אוהבי העברית – כאן.

לרגל יום העברית תוכלו לרכוש את לקט התעודות במחיר מיוחד בחנות הספרים לרכישה

תמיכה באקדמיה
שאלה בעברית
חנות הספרים
facebook twitter instagram custom youtube website 
להתראות באיגרת הבאה!
Email Marketing Powered by MailPoet